מחוץ לזרם
בחרתם דרך בשבילי, סלולה סלולה
והכוונתם אותי ללכת בה
גם כשקשה, על אף שקשה, על אף שקשה…
ורציתי לסטות ממנה
כי היא סטיה ממני
אך נשארתי, כי למי עוד אקשיב
אם לא לכם.
אך נשארתי כי לאן עוד אלך,
אין לי מקום מלבדכם.
סימנתם דרך לרגליי, מאוד ברורה
התכווצתי בכדי ללכת בה
גם כשקשה, על אף שקשה, על אף שקשה…
ורציתי לברוח הלאה
כי נועדתי לצמוח מעלה
אך נשארתי, כי אמרתם שאין
אפשרות טובה יותר.
אך נותרתי, כי לאן עוד אלך
נולדתי להיות שלכם.
וכשהיה לי די, לקחתי את רגליי
וכשלקחתי את רגליי זיעזעתי את עולמכם.
אמרתם: חוסר-אחריות.
אך זה מאוד פשוט.
אני יודעת,
שכשאגדל לפי הספר, בעולמי בגרות וסדר
ולא אהיה מרוצה מחיי,
אתם, לא תוכלו להשיב את שנות נעוריי.
אתם, לא תיקחו את האחריות, האחריות היא עליי.
תגובות (3)
מאוד נכון ונוגע
זה הרבה יותר קטע משיר
למה את חושבת שזה יותר קטע משיר?
מתחברת לאוליב^
אהבתי מאוד את הכתיבה ואת הניסוח. מקסים