אהבה אסורה למימוש !!! פרק 10- הנשיקה!
הפרק מוקדש ללולה, מקווה שתהני.
התעוררתי כשקרן אור מבצבצת מן החלון של החדר בבית החולים, היום אני משתחררת סוף סוף….
אימא ואבא בעבודה, אחרי שהם היו איתי יומיים והתחננתי שילכו לאנשהו ולא ייתקעו איתי משועממים כאן.
אליאב בבית הספר וכך גם כל השאר.
"בוקר טוב"אמרה האחות שנכנסה לחדר שלי.
"בוקר אור, מתי אני משתחררת" שאלתי אותה
"אממ.. נירא לי בצהריים אני יבדוק לך ויחזיר לך תשובה" היא אמרה לי והנהנתי בזמן שהיא מורידה לי את האינפוזיה ומוציאה לי אותה אחרי שהייתי איתה כל היומיים .
"בינתיים הורדתי לך רק את הצינור, הרופאה תגיע תבדוק אותך ואז תוריד לך את המחט"האחות אמרה לי והנהנתי.
במשך היום דיברתי אם אימא אליאב אבישג ורותם בטלפון אכלתי קצת כי כאבה לי הבטן בגלל שכמעט ולא אכלתי יומיים, והתקלחתי. הרופאה הגיעה ורשמה לי טופס שחרור.
השעה הייתה שלוש אחר הצהריים, לקחתי את הדברים שלי ויצאתי לכיוון היציאה מהמחלקה בזמן שאני מתקשרת לאליאב.
"קטנה, איך את" הוא שאל
"בסדר איפה אתה" שאלתי אותו
"אצל נהוראי עם עוז למה"הוא אמר
"סתם עזוב, טוב אני תכף הולכת הביתה עוד כמה זמן אתה חוזר" שאלתי אותו
"קטנה איך את חוזרת הביתה" הוא שאל אותי ולא התייחס למה שאמרתי
" אממ במונית " אמרתי לו
"את רוצה שאני יבוא לקחת אותך" הוא אמר, אני לא אוהבת לנסוע במוניות כי זה קצת מפחיד אותי והוא היחיד שיודע כי אני די מתביישת בזה
"אתה יכול"שאלתי אותו בשקט
"ברור מי ידאג לך אם לא אח שלך,אני עוד עשר דקות אצלך" הוא אמר לי
"טוב ביי" אמרתי לו
אחרי כמה דקות אליאב הגיע עם נהוראי ועוז.
"קורל" עוז אמר בהתרגשות יצא מהרכב ומחץ אותי.
"עוז קצ..ת אוויר" אמרתי לו והוא בתגובה גיחח ושחרר אותי, אחריו אליאב יצא מהאוטו וחיבק אותי ולבסוף, האהוב שלי, זה שחלמתי עליו כל היומיים הזוועתיים שהייתי פה יצא מהאוטו וחיבק אותי, חיבוק אוהב ומלא רגש הסנפתי את הריח של החולצה שלו(כי אני ממש נמוכה) והשתחררנו, נכנסנו לאוטו ואחרי כמה דקות היינו בבית.
–ערב–
אבא כבר הגיעה מהעבודה אני הספקתי לישון להתרחץ לאכול ולעזור לאימא לסדר את הבית קצת.
"ילדים בואו ללמטה" אימא קראה לנו, יצאתי מהחדר ופגשתי את אליאב במסדרון, צחקתי וירדנו .
התיישבנו מול ההורים בסלון, אימא ואבא הסתכלו אחד על השני בחשש ולא הבנתי מה קרה.
"אימא מה קרה" שאלתי אותה כדי שהיא תספר
"אוקיי זוכרים שאמרתי לכם ביום הראשון ללימודים שאנחנו צריכים לספר לכם משהו" אימא אמרה והנהנתי וכך גם אליאב
"אבל לא הספקנו כי את היית חולה" אימא המשיכה
"נו אימא מה קרה" אליאב זירז את אימא בקול עצבני, מתוח, וחושש
"אבא ואני צריכים לטוס לשליחות לניו- יורק בעוד שבוע , לשנתיים וגם אתם טסים איתנו, יהיה לכם שם בית ספר יהיה לנו בית גדול עם גינה וברכה" אימא אמרה ובאותו הרגעה קיבלתי שוק לא ידעתי מה לעשות, אני עוד לא ספרתי לנהוראי שאני אוהבת אותו, אני לא יכולה לקום לעזוב את הכל ולטוס לניו- יורק, אני לא יכולה לטוס לשם בכלל בגלל שאני לא השתלב שם.
"מה שליחות לשנתיים ועוד לניו- יורק, תגידו אתם בסדר, יש לי פה חברים אני לא יכול פשוט לקום וללכת, ועד שאני מתחיל ללמוד טוב קצת, מה נירא לכם שאתם מנחיתים את זה עלינו ככה, ואני אמרתי בכלל שאני רוצה לטוס, אני אישרתי לכם, לא נכון אז למה אתם מחליטים במקומי, למה אתם חושבים שאתם יכולים להגיד לי שאני צריך לטוס" אליאב עמד וצעק וניפף עם הידיים בזמן שהוא דיבר אחרי כמה שניות של שתיקה הוא יצא מהבית בעצבים וטרק את הדלת.
מרוב השוק ברחתי גם אני אבל לא מהבית, ברחתי לחדר.
נעלתי את החדר והתחלתי לבכות, לא רציתי לטוס, לא רציתי לעזוב את הכל ולטוס, אני גם לא יעמוד בלא לראות את רותם ואבישג, ומה יהיה עם עוז הוא הידיד הכי טוב שלי, אני ישתגע לא ליראות את נהוראי .
התקשרתי לעוז בוכה כשכל המסקרה נמרחת לי על הפנים.
"הלו"הוא ענה לי
" עו..ז אתה יכו..ל לבוא" שאלתי אותו מגמגמת, כי כשאני בוכה אני מגמגמת ולא יכולה לדבר ברור.
" אני עוד חמש דקות אצלך" הוא ענה לי ובאמת הגיע אבל תוך שלוש דקות.
הוא טיקטק בדלת קמתי ופתחתי אותה.
כשפתחתי חיבקתי אותו ובכיתי, בכיתי לו על החזה והשתחררתי מימנו אחרי שתי דקות כדי שייכנס לחדר, הוא נכנס והתיישב על המיטה וסגרתי את הדלת.
התיישבתי על הכיסא של שולחן העבודה והתקרבתי עליו כדי לספר לו.
"רוצה לספר לי מה קרה" הוא שאל אותי בעדינות
"ההור..ים שלי ואנחנו צריכי..ם לטוס לשנתיים לשליחות בניו- יורק" אמרתי לו מגמגמת בגלל שבכיתי והוא פתח את העיניים בפליאה וגם את הפה גיחחתי מעט כי זה היה די מצחיק
"חחח תיסגור א..ת הפה שלו ייכנסו לך זבובים" אמרתי לו במעט צחוק
"וואי קורל, ואיך אליאב קיבל את זה "הוא שאל הוא יודע שאליאב לא מקבל בכלל בקלות שינויים דרסטים.
"ממש קשה הוא צרח עליהם שמה נירא להם ושיש לו פה חברים וגם שהם לא יכולים להחליט במקומו ושהוא לא יכול לקום ולעזוב את הכל ולבסוף הוא קם ויצא מהבית בטריקת דלת עכשיו אני לא יודעת איפה הוא" אמרתי "אתה יכול להתקשר אילו " שאלתי את עוז הוא הנהן ושלף את הטלפון מהכיס, פתחת אותו התקשר לאליאב ושם על רמקול.
"הלו" אליאב אמר עצבני ותוסס
"מה קורה אחי איפה אתה "עוז שאל אותו ברוגע כאילו הוא לא יודע כלום, עוז תמיד ידע לעשות את זה
"אני אצל נהוראי רוצה לבוא" אליאב ענה לו ונרגעתי ידעתי שהוא יכול להרגיע אותו
"טוב נירא אני כבר ידבר אתכם "עוז ענה לו וניתק
"עכשיו את רגועה" הוא שאל אותי הנהנתי וחיבקתי אותו חזק והוא אותי.
"את רוצה נלך ביחד ואת תלכי לאבישג"הוא שאל וחיוך עלה על פניי
"תרד, אני יחליף בגדים ואני באה" אמרתי לו
"אה כול אחד ייסע באוטו שלו כי אחרי זה אנחנו נתפצל" הוספתי
"אוקי אז אני כבר נוסע נחכה לך שם" הוא ענה לי ויצא מהחדר
ניקיתי את המסקרה והאיפור שנמרח לי, הוצאתי מהארון ג'ינס שחור בגזרה גבוהה חולצת בטן לבנה רופפת, נעלי בובה בצבע ב'ז. סרקתי את השיער ופיזרתי אותו,שמתי מייק- אפ ומסקרה לקחתי את הטלפון שלי ואת המפתחות של האוטו שלי וירדתי. ההורים שלי כבר לא היו בסלון כנראה הם בחדר שלהם, יצאתי מהבית ונעלתי אותו והתקשרתי לאבישג
"הלו" היא ענתה לי
"אחי אצלך" שאלתי אותה בלחץ
"כן הוא עם נהוראי בחדר, הוא בא אלינו עצבני, ועכשיו הוא יותר רגוע" היא ענתה לי
"אני יכולה לבוא אלייך"שאלתי אותה
"כן בטח, אה גם עוז פה" היא ענתה לי, יפה עוז כבר הגיע.
"טוב חמש דקות אני אצלך"עניתי לה
"טוב נשיקות"היא אמרה לי ושלחה נשיקה דרך הטלפון ושלחי לה בחזרה וניתקתי הסתכלתי על השעון השעה הייתי רבע לתשע.
נכנסתי לאוטו והתנעתי אותו, אחרי כמה זמן הגעתי לאבישג וטיקטקתי בדלת.
ואבישג פתחה לי את הדלת, נישקתי לה בלחי והיא לי ונכנסנו לבית שלה.
" מה קרה, למה העיניים שלך נפוחות, בכית" היא שאלה והנהנתי, היא חיבקה אותי ומשכה אותי ביד לחדר שלה.
"להורים שלי יש שליחות שנתיים לניו -יורק" אמרתי לאבישג וחיוך עלה על פנייה כנראה לא הבינה מה אני רוצה לספר לה
"ואנחנו צריכים לטוס איתם" המשכתי והחיוך מהפנים שלה ירד, וראיתי שיש לה דמעות בעיניים, וגם לי היה.
" אתם חייבים לטוס איתם" היא שאלה
"כן, את לא מבינה עד כמה אליאב קיבל את זה קשה הוא צרח עליהם "אמרתי לה
"טוב את חייבת להירגע רוצה נזמין סרט ונוכל גלידה"היא שאלה אותי וחייכתי
"בואי" היא אמרה לי, ירדנו למטבח והיא פתחה את המקפיא היא לה שם שבע סוגי גלידה שוקולד,תות,וניל,מוקה,אוראו,מסקרפונה וריבת חלב . לקחנו קערות שמנו את כל הטעמים ועלינו לחדר שלה ונשכבנו על המיטה.
הזמנו את הסרט מהיר ועצבני שבע, כן אני מתה על הסרט הזה.
זללנו את הגלידה, וראינו את הסרט עד השעה שתיים-עשרה. אבישג נרדמה אז כיסיתי אותה, ויצאתי לשירותים לסדר את עצמי לפני שאני אלך. ונכנסתי לחדר של נהוראי הוא היה על המיטה חצי שוכב חצי יושב וראה טלוויזיה אליאב לא היה בחדר, כנראה הוא הלך כבר הביתה
"היי"הוא לחש בקול מחוספס, יפה כזה.
"היי"עניתי לו
"כנסי" הוא אמר לי נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת
" אז אליאב כבר סיפר לך הכול" שאלתי אותו חוששת
"כן, איך את"הוא שאל אותי והזמין אותי לשבת על המיטה שלו, התקדמתי והתיישבתי על המיטה.
"לא משהו, כי כאילו אני לא רוצה לטוס, ועוד לשנתיים כי פה החברים שלי ולא שם " אמרתי לו
"זה בידיוק מה שאליאב אמר" הוא אמר לי מגחח
"תדברו עם ההורים שלכם, תראו אם הם מסכימים לכם להישאר פה בארץ שתכם" הוא אמר לי
"ממש רק אמא שלנו תסכים"אמרתי לו והתחלתי לצוחקת,נהוראי התחיל גם לצחוק ורק עכשיו שמתי עד כמה הצחוק שלו יפה, הוא התקרב אליי ונישק אותי.
הוא מנשק מושלם, ואני לא יכולה להגיד שלא נהנתי, כי אני כן, וזאת היתה הנשיקה הראשונה שלי, אבל אנחנו לא יכולים להיות ביחד,למרות שאבישג ורותם יודעות, אליאב ממש יפגע מזה שנהוראי, החבר הכי טוב שלו חבר שלי?
התנתקתי מימנו, ונעמדתי, הוא היה מופתע.
" אנחנו לא יכולים להיות ביחד" אמרתי לו בעצב, ראיתי אותו עצוב ופגוע .
"למה" הוא שאל אותי, כאילו הוא לא יודע
"גם בגלל שאנחנו טסים, בעוד שבוע ובגלל שאתה החבר הכי טוב של אח שלי" אמרתי לו
"אז מה, זה לא אומר שאני לא יכול לאהוב אותך"הוא אמר לי בקול טיפה עצבני, רגע הוא אמר לי הרגע שזה לא אומר שהוא לא יכול לאהוב אותי? הוא אוהב אותי?
"רגע שאני יבין, אתה אוהב אותי"שאלתי אותו מבולבלת, ומבוישת הוא גירד את הראש שלו ואחרי כמה שניות הוא ענה לי
"אני אוהב אותך מאוד"הוא אמר לי, הרגשתי את הסומק על לחיי, לא חשבתי שהוא אוהב אותי אפילו לא לרגע, לא דמיינתי את עצמי עומדת מולו אחרי נשיקה, אומרת לו שאנחנו לא יכולים להיות ביחד.
" את מוכנה להגיד משהוא"הוא שאל אותי בקול עדין, אבל לחוץ ופוחד.
באותה השנייה לא יכולתי להגיד לו כלום ממה שאני מרגישה, לא יכולתי, הרגשתי מחנק גדול בגרון.
"הבנתי" הוא אמר לי בקול עצוב.
דמעות עלו בעיניי, ודמעה בוגדנית זלגה על הלחי שלי,מיהרתי לנגב אותה.
"אתה לא יכול להבין אותי בכלל"אמרתי לו עצובה ושבורה, ובוכה.
"אל תבכי"הוא אמר לי והתקרב אלי
"אל תעשה את זה יותר קשה ממה שזה" אמרת לו ויצאתי מהחדר של נשאר שם המום. נכנסתי לחדר של אבישג בוכה, ועצובה והיא התעוררה.
"מה קרה" היא שאלה אותי משפשפת עיניים
התקרבתי אלייה וחיבקתי אותה.
"התנשקנו"אמרתי לה והיא מחצה אותי לחיבוק יותר חזק, ואני רק בכיתי יותר חזק.
"אז למה את בוכה"היא שאלה אותי
"כי א..ת יודעת, א.אלי..אב"אמרתי לה מגמגמת
"אז תהיו ביחד בסתר" היא אמרה לי ולא רציתי כי אני לא יכולה,החברות שלנו בסוף תתגלה ואליאב ממש יפגע.
"אנ..חנו לא יכולים"אמרתי לו
"טוב בואי נלך לישון וניראה מה יהיה מחר" היא אמרה לי ופינתה לי מקום במיטה, הלכנו לישון ונרדמנו.
תגובות (1)
מממ תמשיכי