שלח לי מלאך- פרק 11- צמד

הוא הלך במסדרון החשוך, לא חושב על כלום. אולי, אולי רק על מה שקרה לו לפני כמה זמן, מקווה שהוא לא שמע.
"תראו מי זה," הוא שמע קול מעיק והוא ידע שהוא התכוון אליו. "כנראה שאני לא עלוב כל כך ממר מושלם. לא ככה, סת'?" הופיע קים, כשחיוך מרוצה על פניו.
"אל תתעסק איתי." הוא אמר בשקט, אפילו לא מביט בו. קים רק הסתכל עליו בחוסר עניין ושאל. "אחרת מה?"
"אני ממליץ לך לא לגלות." אמר סת' באיום והוסיף, "בפעם הבא שאני אמצא נבחר, אני אחסל אותו."
"ובכן, אני מאחל לך בהצלחה." אמר קים בלגלוג והלך.
"והוא לא יהיה היחיד." הוא מלמל לעצמו והמשיך ללכת לכיוון הנגדי.

אלכסיס ישבה על שרפרף מול המיטה וחיכתה שהבחור שבו טיפלו יתעורר.
"את בטוחה שאת רוצה להמשיך לחכות כאן?" שמעה קול מדבר אליה. היא הסתכלה לכיוון הדלת וראתה את ג'סי מתקרב אליה.
"כן, אני חושבת שיהיה יותר טוב אם מישהו יהיה כאן כשהוא יתעורר. חוץ מזה, האויבים שלנו עלולים להגיע הנה שוב." היא הסבירה בחיוך.
"בסדר." הוא אמר בהבנה ושב אל כיוון הדלת.
"ג'סי." היא נעמדה לפתע.
"מה?" שאל.
"בינתיים, לכו להכין לנו תוכנית בשביל לחלץ את סיירה." היא אמרה. "אנחנו צריכים להחזיר אותה כמה שיותר מהר."
"אין בעיה." אמר ויצא מהחדר. אלכסיס פנתה אל הבחור ששכב על מיטת העץ. עיניו היו שקטות, וגופו חבוש.
"אתה יכול לקום." היא אמרה לאחר שווידאה שג'סי הלך. הבחור פקח את עיניו, קם והתיישב על המיטה כשראשו מוטה למעטה.
"גיליתם את הסוד שלי, מה עכשיו?" הוא שאל בשליליות.
"עכשיו אתה תצטרך לעזור לנו." הסבירה אלכסיס. "אתה מדען, יש לך ראש טוב, הוא יכול לעזור לנו."
"הו, לא. ממש לא. אני לא הולך לעשות זאת." הוא קם מהמיטה בזעם.
"קווין, בבקשה." התחננה אלכסיס ותפסה בידיו. "אם המלאכים האפלים מחפשים אותך, לא כדאי לך להסתובב בחוץ לבד. תישאר? בשבילי?"
קווין נאנח והתיישב על הרצפה בחוסר החלטיות. "הבטחתי לעצמי לא להתעסק בזה שוב." הוא הוסיף והביט בה מחייכת אליו חיוך מתחנן.
"אבל, את לא תעזבי אותי עד שאסכים, אני צודק?" שאל, למרות שהתשובה הייתה ידועה לו מראש. אלכסיס הנהנה להסכמה מלאה והתיישבה לצידו.
קווין נאנח. "טוב. אבל אם משהו לא מסתדר אני הולך."
"תודה, תודה, תודה." אלכסיס חיבקה אותו בשמחה ואז נישקה אותו על פיו. הוא הופתע מכך מאוד, למרות שזו דווקא הייתה הפעם השנייה שזה קרה
"יודע, אני ממש שמחה שיש מישהו שמבין אותי, קווין." היא הוסיפה באושר.
"אני ממש שמח שיש מישהו שלא שופט אותי על פי המראה החיצוני שלי." הוא אמר כתגובה.
"היי, אתה יודע, בעיניי אתה עדיין חתיך." אמרה אלכסיס ונתנה לו מכה קלה עם המרפק שלה.
"תודה, אני מניח." הוא אמר וחייך אליה גם הוא, חיוך שלא יצא לו לחייך זה זמן רב.

מבעד לדלת יוקי צוטט לכל השיחה שהייתה להם.
זה מאוד מעניין. מאוד. חשב לעצמו וחייך בקלילות.