סיגריות קאמל פרק 4

״אלוהים שיעזור לי״ נשמעה צעקה מוכרת
פתחתי את עיניי למכת ההאנגאובר המטורפת שהיכתה בי על השניה שפתחתי את עייני לא זכרתי כלום,ממש ממש כלום.
התעוררתי בחדר שלא היה שלי,ובבית שלא היה שלי ״אוי גאד״ סקרתי את המקום במהירות וראיתי את דן דן ללא חולצה שוכב לידי יושן ואחרי סקירה שניה הבנתי שאמא שלי עמדה בדלת הכניסה לחדר בו התעוררתי כשלידה עוד אישה שהייתי יכולה לנחש שזאת אימו של דן דן.
נשרפתי חשבתי לעצמי,אני יכולה להגיד שלום לעולם החיצוני כי אמא שלי תנעל אותי בבית לשנה.
״היי אמא״ מילמלתי בטיפשותי הרבה
״קייטי בחייך הם ילדים תני להם לטעות״ אמרה האישה שליד אמא שלי,התחלתי להבין מי זאת הייתה ״גברת מורגן״?! לא יכול ליהיות שהיא אמא של דן דן .
היא הייתה אחת החברות הכי טובות של אמא שלי ולפי החפירות של אמא שלי הן מכירות מהתיכון.
היא נראת כועסת ולחוצה ברמה מטורפת. ״לא שכבנו״ קמתי בצעדים כבדים וראש כאוב לעבר מה שנראה כמו מטבח. ״אנה אלוהים מה נדפק איתך״ צעקה אמא שלי ״יש לכם אקמול״? פניתי בשאלה לאמא של דן דן בהתאלמות מוחלטת מאמא שלי ״כן ברור מתוקה״ היא חייכה וחיפשה משו באחד מהארונות.
היא הגישה לי כוס מים וכדור לבן,בזמן שאמא שלי הייתה עסוקה בלקחת רסקיו בכמויות מופרזות.שתיתי את כול המים כמה לגימות ארוכות וחיפשתי את השימלה שלי שהייתה צריכה ליהיות איפשהו על הריצפה,היא הייתה מונחת על אחת מהספות הלבנות שהיו בכול קצה במרחקים שווים,ועכשיו הייתי יכולה לומר שדן דן היה עשיר או לפחות ככה חשבתי,כי אמא שלו הייתה עורכת דין לפי כול הידוע לי ,
אמא שלי המשיכה להלחץ ולשדר לעולם שהיא בפאניקה עד שאמא של דן דן לקחה אותה לצד הן דיברו בלחש וגם לא ניסיתי להקשיב למה שהן אומרות ישבתי על כיסא המטבח בשתיקה מוחלטת ובכאב ראש נוראי. הן עמדו שם דקות ארוכות עד ששניהן התקדמו ליציאת הבית ״אמא״? שאלתי בבלבול .״אנחנו הולכות חומד את יכולה להשאר כאן כי אנחנו לא נחזור בשלושת היממות הקרובות״ היא חייכה וליטפה את ראשי, אוקיי הייתי מבולבלת מאוד ועוד לא הייתי בטוחה אם האקמול הזה מזויף ושבעצם היא הביאה לי סם הזיות כי לא הצלחתי לקלוט מה נדפק עם אמא שלי. הדלת נסגרה ועמדתי מבולבלת לכמה דקות מול הדלת שננעלה באופן לא מוסבר. המשכתי להתנהג כרגיל, הלכתי לחדר של דן דן וזרקתי עליו כרית ״ער ער אמא ער״!! הוא צעק בקולי קולות ״אימלה תרגע זאת אני״ צעקתי הוא כחירש הסתובב עם פנים רדומות ומילמל ״את״
ונפל חזרה, ״אין לך הנגאובר או משהו״? שאלתי בתימהון ״אני לאומתך גברת טטניקית יודע כמה לשתות במסיבות מפגרות של שנה אזרחית חדשה״ היא אמר כשקם ולבש את חולצתו ״סילבסטר״ תיקנתי ונפלתי את מיטת המזרן ההזויה שהייתה לו עם סנטר על הברכיים. ״אותו חרא״ הוא מילמל ופיהק ״איפה אמא שלי״? הוא שאל ופנה אלי, הוא הסתכל לי בעיינים באופן רציני שגרם לי שוב לאבד את כול החושים ולבלוע את הלשון, זה היה הרגע שהבחנתי שיש לו שני הרחבות של 23 מילימטר.
״אממ הן הלכו״ מילמלתי ״הן״? הוא שאל ״כן גם אמא שלי הייתה פה״ אמרתי וניסיתי לחזור לריכוז מה שלא היה אפשרי .
״פאק מה״?! הוא צעק ״כן למה״? אולי פשוט פחד לקבל נזיפות ממנה ״לא לא אמא שלך זה..״ הוא אמר והושיט לי את הטלפון שלו , המסך היה דלוק על חדשות 2 ״אירן פולשת לישראל״ הייתי בטוחה שזאת בדיחה . בישראל היה שקט יותר מאשר באוקינוס באמצע הלילה . שנת 2020.
השנה שנהרסו לי החיים…