את אף פעם לא מתגעגעת לדבר טוב , עד שזה נעלם – פרק 24

אריאל –

התקשרו אליי ממספר חסום כהתחלתי לאכול
" הלו ? " עניתי
" אריאל ?? " שמעתי קול מוכר .. למה היא ? למה דווקא היא ?
" אנחנו מתגעגעים אלייך .. תחזור .. " היא אמרה ..
" אמא אני מבקש שתניחו לי .. לא היה לי טוב בבית אני רוצה חופש לא רוצה תמיד לעשות מה שאתם מבקשים .. אני כבר לא אריאל של פעם " אמרתי לה
" אנחנו נקבל אותך עדיין .. אתה לא יכול למחוק משפחה שלמה מהחיים שלך כאילו כלום " היא אמרה היא צודקת לחלוטין , אבל אני מעדיף למחוק אותם
" ממה אתה מפחד כל כך ? מלאהוב אנשים שאוהבים אותך בחזרה ? " היא אמרה
" מאיפה השגת את המספר שלי ? " שאלתי אותה
" זה לא משנה עכשיו .. אנחנו אוהבים אותך " היא אמרה
" אריאל תחזור כבר ! " שמעתי את מעיין אחותי אומרת , מעיין היא אחותי הגדול בת 29 נראלי אם אני לא טועה היינו ממש קרובים ממש
" מעייניי .. " אמרתי וחייכתי באמת שהתגעגעתי אליהם אבל עדיף להם בלעדיי
" אני לא מבינה אותך באמת שלא ! עזבת בית חם בשביל שלא תאכזב אותנו ?! אנחנו משפחה ! אנחנו דם , אנחנו עוברים הכל ביחד אי אפשר לברוח מאיתנו ! " היא אמרה והתנשפה
" ביי מעיין אל תתקשרו אליי יותר " אמרתי להם
" אריאל ! " היא צעקה וניתקתי .. בהיתי באוכל כבר אין לי תיאבון יותר ..איתי ירד מהחדר כשהוא אכל כמה ביסים מהכריך שהכנתי
" מה קרה אריאל ? " הוא שאל
" אמא ומעיין התקשרו אליי " אמרתי לו והוא הביט בשוק מגיל 14 או 13 לא שמענו מהם
הם יודעים שאנחנו בבית החם יואב מיידע אותם על המצב שלנו בהכל
" ומה .. מה הם אמרו ? " הוא שאל ושם את הכריך על השולחן
" רוצים שאני אחזור .. אבל אני לא " אמרתי ולקחתי ביס מהכריך נטלי ירדה גם והפסקנו בשיחה המביכה הזאת והלא ברורה
" יאללה נלך ? "שאלתי אותה והנהנה הגענו לכניסה של בצפר
" סליחה ראית מישהו במקרה שקוראים לו אריאל אמסלם ? " אחת מישהי שלא מבצפר שאלה אותי
" כן .. זה אני למה ? " אמרתי ולאט לאט נפל לי האסימון שזאת מעיין כל כך שונה אבל העיינים נשארו אותו דבר ככה זיהיתי אותה
" מעיין !? " לחשתי בעצבים רציתי שהיא תישאר אבל מצד שני רציתי שהיא תעוף מפה ותפסיק לחפש אותי !
" אריאל ? " היא אמרה בחיוך וליטפה את הפנים שלי
" נטלי את יכולה ללכת שנייה ? אני תכף מגיע .. " אמרתי לנטלי והיא הנהנה ונכנסה לבצפר
" די כבר ! תעזבו אותי ! " אמרתי לה כשתפסתי אותה ביד וגררתי אותה אחורה
" מי זאת ? חברה שלך ? " היא שאלה בחיוך
" די כבר מעיין ! תצאו לי מהחיים את לא מבינה שברחתי ממכם !? " אמרתי לה ועמדו לה דמעות בעיניים
" אני התחתנתי , אני עובדת בתור אחות ילדים ויש לך שתי אחיינים מדהימים אופק ותהילה תאומים בני שלוש אתה לא יכול למחוק אותנו .. מה שהיה בעבר היה .. אפילו שאתה לא הבן של אבא זה לא משנה הוא עדיין רואה בך בן שלו אריאל תחזור אתה לא יכול לחיות ככה ! " היא אמרה והשפלתי מבט והתחלתי להתעצבן
" אפילו את השם משפחה לא שינת " היא אמרה וליטפה לי את הפנים
" כי אולי אני לא יודע מי באמת האבא שלי !? ומי אמר לך שאת באמת אחותי !? אולי את מאמא אחרת בכלל !? " שאלתי בעצבים
" אריאל , פעם היית מספר לי הכל .. בגלל זה החלטתי לספר לך שאבא הוא לא אבא שלך .. לא חשבתי שתברח מהבית בגלל זה תמחק את כל המשפחה שלך כל קשר אלינו " היא אמרה
" אז מה חשבת !? זה לא כאילו אתה לא מקבל צעצוע , זה אבא אני אפילו לא בטוח שהיא באמת האמא שלי .. " אמרתי לה וסוף סוף הרמתי את הפנים
" אתה יודע מה הם עשו לי אחרי שהם גילו שסיפרתי לך ? אמא כמעט הרגה אותי . . " היא אמרה לא מפתיע אותי
" אני חייבת לה שתחזור בבקשה " היא אמרה והתרחקתי ממנה
" את אפילו לא רוצה שאני אחזור את סתם רוצה שאני אחזור כדי שהיא תסלח לך !? ממש לא תתרחקו ממני " אמרתי לה ונכנסתי לשער לרגע באמת חשבתי לחזור הביתה באמת אבל היא הוכיחה לי שלא צריך שהכי טוב ככה
" אתה בסדר ? " נטלי שאלה אותי והנהנתי לחיוב אבל היייתי עצבני אש ונראלי שראו את זה ונטלי שתקה עד שהגענו למסדרון של הכיתות שלה
" תסתדרי מכאן ? " שאלתי אותה והיא הסתכלה סביב והיא הנהנה ונכנסה לכיתה שלה הסתכלתי על הלוח מודעות וראיתי שעוד יומיים מתקיים הנשף הדפוק הזה , כל שנה עלינו לגג של בצפר ושתינו עד שכמעט ששכחנו איך קוראים לנו
" אריאל " שמעתי את לירון אוי לא ..
" מה ? " שאלתי והיא נעמדה לצידי
" הולך לנשף ? " היא שאלה
" מה אכפת לך ? " שאלתי אותה
" רוצה לדעת עם יצחק יהיה " היא אמרה
" הוא לא אוהב אותך " אמרתי לה והוצאתי בקבוק קולה ושתיתי
" הוא אוהב את הבחורה שאתה אוהב לא ? " היא אמרה וחייכה חיוך ערמומי
" אני לא אוהב אותה .. ." אמרתי ושתיתי עוד שלוק
" בטח .. אתה רק מת שהיא תסתכל לכיוון שלך לא ? " היא אמרה
" גם את מתה שציקי ייסתכל לכיוון שלך לא ? " אמרתי לה והיא הלכה .
הלכתי לכיתה שלי ופתחתי קבוצה בוואטסאפ של כל הבית החם עם עוד כמה ילדים על מה שאנחנו נעשה ביום של הנשף
' איזה נשף ? ' – נטלי שלחה
' האביב ' – ציקי ענה לה
' קיצר חברים חייבים להתארגן כמו שנה שעברה יש רק יומיים ' – שלחתי
' נספיק אל דאג ' – איתי אמר ויצאתי מהוואטסאפ , היה שיעור מתמטיקה
" עוד שבועיים בגרות שאלון 802 " המורה הכריז ,בלימודים אני לא מזלזל רציני אני לומד ויש לי אחלה ציונים קצת חופרים בהיסטוריה אבל הכל טוב .
נגמר השיעור והייתה הפסקה של איזה חצי שעה ככה , ירדתי למטה לרחבה של הבצפר
" אריאל רוצה לבוא איתי לנשף ? " נטלי שאלה אותי וחייכה
" למה לא ? " שאלתי וחייכתי , אריאל תנשום עמוק .. אתה הולך לנשף עם נטלי המושלמת במה זכייתייייי !?
" יופי בוא נלך לעזור באולם " היא אמרה ולקחה את היד שלי והלכתי אחרייה
שמנו את התיק בצד והתחלנו להדק דברים היינו כל היום באולם ולמזלי זה מוצדק החרא הזה.
" צריכים לשים בגדים כמו בסרטים ? " היא שאלה
" למה לא ? " שאלתי
והיא משכה בכתפיים
" נלך ? " היא שאלה והנהנתי לקחנו את התיקים וייצאנו מבצפר בסביבות ארבע וחצי ככה
" איך את עד עכשיו ? " שאלתי אותה
" ציקי בגד בי " היא אמרה , מה ?! בנטלי ?!
" אינמצב .. לפעמים אנחנו חושבים יותר מדי אבל בחיים לא יבגוד בך תאמיני לי נטלי , את הבחורה היחידה שאי פעם הוא אהב באמת " אמרתי ובגלל זה בחיים אני לא יכול להיות איתה
" הוא בעצמו אמר לי . זה לא מחשבות הוא בגד בי עם גל .. בזמן שחטפו אותי הם .. הם שכבו" היא אמרה ועלו לה דמעות בעיניים , היה לי קשה לראות אותה ככה רציתי לנצל את ההזדמנות שעכשיו היא לבד אולי נהיה זוג או משהו .. אבל עדיף שהיא תהייה לבד עכשיו היא צריכה להיות עם עצמה היא צריכה זמן איכות עם עצמה
" בגלל זה שאלת אותי הבוקר שלא משנה מה אני בחיים לא אבגוד בך ? " שאלתי אותה והיא הנהנה הגענו לבית החם , ציקי היה שם הוא הייה נראה מבואס והיא גם לא פחות היה שקט בבית ומתח לא נעים כזה .. כולם שתקו כולם פחדו להגיד משהו שישבור את המתח ואז הכל ייתפרץ
התקשרו אליי מחסום כולם קפצו מהצלצול וסיננתי לא רציתי לענות למשפחה המפגרת הזאת עליתי לחדר נכנסתי וישבתי על המיטה הורדתי נעליים וגרביים ודחפתי את הנעליים מתחת למיטה ושכבתי על המיטה הסתכלתי על האייפון לענות או לא ?
שמתי את הפלאפון על השידה החלטתי שלא לענות חלאס אין לי כוח לחרא הזה נטלי נכנסה אליי לחדר והתיישבה על המיטה
" מה קרה אריאל ? " היא שאלה וחיבקה את הרגליים שלה וסיפרתי לה הכל .. אפילו דברים שאני לא מספר לאיתי
" אתה חייב לתקן את זה .. אל תשאיר את זה פתוח .. תסגור את זה אולי זה ייסגר רע או טוב אבל אתה חייב לנסות , אין לי בעייה לבוא איתך אפילו .. " היא אמרה וחשבתי על זה כמה דקות והבנתי שהיא אשכרה צודקת
" נלך עכשיו ? " שאלתי אותה
" עכשיו עכשיו ? " היא שאלה והתיישבה ישר
" כן .. תלכי להתארגן אני אתחיל להתארגן " אמרתי לה והיא הלכה לחדר שלה ואחרי איזה עשר דק' היא נכנסה לחדר כשהחלפתי חולצה בדיוק וירדנו למטה לקחתי את האייפון
" דני אפשר תמפתחות לאוטו שלך ? " שאלתי אותו והוא הנהן
" לאן . . ? " ציקי שאל
" לסדר כמה דברים " עניתי ויצאנו נכנסו לאוטו
" תתמודד איתם אל תברח .. " נטלי אמרה בזמן שהיא חגרה את עצמה