בחירה אחת . מתוך כמה בחירות . ( פרק רביעי )

פרק רביעי: )
נקודת מבט אדוארד – אחיה הגדול:
אכלנו ארוחה בשקט שלפתע אוליביה שאלה אם היא יכולה ללכת לחדרה. ענינו שכן והיא רצה לחדרה.. לא הבנתי, למה היא ממהרת ללכת, כי יש אחר כך סרט משפחתי עם כולם בסלון.. אמרתי 'תודה על האוכל ' פניתי את הצלחת שבה אכלתי לתוך מדיח כלים ועליתי למעלה. דפקתי בדלת של חדרה של אחותי החורגת, אוליביה היא ענתה מתוך נימוס 'כן'
אמרתי לה 'אפשר להיכנס? ' למרות שהיא רצתה להישאר לבד היא ענתה ' ברור'. היא פתחה את הדלת שנעלה..
נכנסתי, לחדרה ואמרתי ' לאן מהירת '.
ענתה ' סתם, לא חשוב '
עניתי 'זה חשוב את חלק מהמשפחה
ומשפחה עוזרים בכל מחיר '
ענתה ' סתם להרגשתי בנוח, אני נדחפת
לתוך המשפחה ' הבנתי אותה באיזה שום מקום ובמיוחד נוגה היא סתם מעליבה אנשים.
שאלתי אותה ' נוגה פגעה בך? '
ענתה ' למה שהיא תפגע? ' קצת שיקרה. ,אמרתי 'בטוח?'
ענתה ' לא יודעת, פשוט.. עזוב' .
עניתי לה ' נו תגידי '
אמרה 'שמעתי אותה מדברת בפלאפון עם חברה שלה, היא דיברה עליי שאני מפגרת ושהיא שונאת אותי ואז הלכתי לחדר ואני רגישה מדי , אני נפגעת מהר ' את החלק האחרון היא יותר מלמלה בשקט כי היא חסרת ביטחון כמו שהבנתי
ואמרתי ' את לא צריכה להקשיב לה ' ראיתי שהיא נרגע יותר אבל היה לה עוד משהו בעיניים ושמה לב שראיתי ולפתע
אמרה ' חוץ מזה אני מתגעגעת לחברות שלי אז זה כבר לא חשוב '.
עניתי ' זה חשוב, חברות שהיית איתן הרבה זמן עד שהגעת לכאן '
ענתה ' צודק'. כאן הסתיימה השיחה שלנו.
נקודת מבט של אוליביה:
דיברתי הרבה זמן עם אדוארד, הוא עזר לי מאוד כי להירגע ..אדוארד הוא אח טוב!
מחר הולכים לטייל אמרתי לעצמי .
ירדתי למטה וראינו סרט משפחתי..
מדי פעם ראיתי את אדוארד מסתכל עליי וכך גם אני.הסרט נגמר בסופו של דבר והיה מאוחר אז כל אחד הלך לחדרו.
התארגנתי לשינה והלכתי לישון!