"את הסיבה שהחיים שלי כבר לא אותם חיים" פרק 33

אולי עשיתי טעות ? אני יודע שקשה לי לראות אותה עם מישהו אחר , קשה לי לראות אותה מתנשקת איתו , כאילו כוסאמק לבן אדם צריך להיות לב מאבן כדי שזה לא יפריע לו , ואצלי הלב פשוט נחצה לשניים
אבל היא פאקינג מוציאה ממני את הצד האלים שלי אז עדיף שזה ככה , חוסך לשנינו , ככה היא לא תיפגע ואני יהיה עם מצפון נקי , לא שעכשיו הוא מצוחצח אבל בסדר עדיף את זה מאשר שאני ירים עלייה יד באמת , הוצאתי סיגריה הדלקתי אותה ושאפתי אל ריאותיי מנסה להירגע , נשפתי וקלטתי את הפוסטמה דבוקה לי לחיים , נו מה כוסאמק את רואה בן אדם עצבני שחררי ממנו , תני לו ספייס , אבל היא אטומה יעני הכל ריק אצלה
"כושיליראבק בר , שחררי תני לבן אדם לנשום"
"טוב נו לא פלא עמית נפרדה ממך" נתי מילמל
"מה זה מה זה ? מה אמרת ?" התקדמתי אליו
"שלא פלא שעמית נפרדה ממך"
"יא בן זונה מה אתה מתערב אה ? וחוץ מזה אני נפרדתי ממנה אז סתום תפה" דחפתי אותו
"מה אתה מנסה לצאת גבר יא אהבל , במקום לעזור לה להתמודד עם הדברים , אתה הולך לשרמוטה בשקל שלך ומאשים אותה בהכל"
"סתום תפה יא מתרומם אתה לא יודע כלום"
"אני יודע יותר ממה שאתה חושב" התנשא מעליי
"אל תביא לי עצבים עדיף לך לסתום כי אתה לא יודע כלום ממה שקרה"
"אז זהו שאני כן , עמית סיפרה לי , פששש הפתעת דניאל , שיא חדש של השפלה , תעשה לי טובה ושתחרר ממנה לתמיד , רק רע אתה עושה לה" אמר ויצא מהמחששה
תאכלס הוא צדק , רק רע אני עושה לה , ששמעתי שהיא חולה פשוט נעלמתי , שמתן היה אצלה כמעט והרמתי עלייה יד , ואחרי זה שוב פעם , אז למה היא צריכה את זה הפיצית שלי , היא כל כך עדינה ושברירה אני לא בשבילה אני רק אכאיב לה , עדיף שתישאר עם נתי , הוא ידאג לה

~עמית~
שמעתי את כל מה שנתי ודניאל דיברו בניהם , רציתי למות , דניאל אומנם פגע בי , אבל מה הוא אשם שהוא עיוור ושהוא קיבל את הגנים של אבא שלו , כאב לי עליו כל כך , רציתי פשוט לעזוב הכל ולחבק אותו , להגיד לו שהכל בסדר , שאני מאמינה בו , ושהוא בחיים לא יהיה כמו אבא שלו !!
אך המצב לא איפשר לי אז פשוט שתקתי , והתקדמתי לספסל לחכות לנתי
"נתי" אמרתי כשהגיע
"אה חיים שלי?"
"זה לא יפה מה שאמרת לדניאל , למה פתחת את זה בכלל ? אתה יודע שהוא במצב לא משהו !!"
"כן אני יודע אבל מה לעשות , מישהו היה צריך לומר לו את זה , וכנראה שזה היה אני"
"נווו באמת נתי , אני חשבתי שאתה קצת יותר בוגר , אתה עוקץ אותו כדי להתמודד עם המצב"
"אני ממש לא עקצתי אותו , מה יש לך , תפסיקי להגן עליו , הוא עושה לך רע"
"נתייי , מספיק , גם טוב הוא עשה לי"
"כן ושוב גרם לך לרע , את ההיית נראת זוועה"
"טוב השיחה הזו הספיקה לי , להתראות" אמרתי קמה לכיוון השער
"נוו עמית , חכי שנייה" רץ אחרי תופס בידי
"עזוב אותי , אל תתקרב" צעקתי משחררת את ידי ממנו ויוצאת מהשער לכיוון הבית
זרקתי את תיקי בצד הכניסה , הוצאתי קופסת גלידה והתיישבתי מול הטלויזיה טוחנת , (כשאני עצובה / עצבנית / מהורהרת / מאוכזבת / פגועה אני אוכלת גלידה בכמויות) צלצול קטע את ההלם שבו ההייתי כאשר גיליתי שאחת השחקניות מתה
"רגעעעע" צעקתי מתרוממת מהספה
"היי" אמר מובך
"אממ היי" נבוכתי "מה אתה עושה פה?"
"רציתי לדבר איתך"
"אממ טוב , קרה משהו לליה?"
"אממ לא הכל בסדר , הפעם זה בקשר אלינו"
"מה בקשר לאלינו?"
"זהו אני משחרר אותך , אני כבר לא אוהב אותך"
"מהה?" שאלתי לא מבינה מנסה לעצור את הדמעות שחנקו את גרוני
"את מעכשיו של נתי , הוא גורם לך לאושר , אני סתם יעשה לך רע כמו תמיד , אני חרא של בן אדם"
"אוייי דניאל מאמי , הוא בכלל לא התכוון" חיבקתי אותו אך הוא פשוט התנתק ממני במהירות מרחיק אותי ממנו
"שמעי זה לא קשור אליו , אני באמת כבר לא אוהב אותך , ואולי יש לי בעיות אלימות , אבל בקטנה זה יסתדר עם הזמן , אז יאללה עמית שמרי על עצמך אה?" קרץ לי ויצא מהדלת משאיר אותי בהלם יותר ממה שההייתי קודם לכן לפני שבא