מתואמים -פרק 2
איימי התעוררה בחדר גדול עם קירות לבנים, עיניה בחנו את החדר והיא מצאה את אחיה יושב באחת מפינות החדר. היא ניגשה אליו ונגעה בכתפו קלות "ג'ייק,תתעורר!" אמרה. הנער פתח את עיניו האפורות ובחן את אחותו, "מה קורה פה?איפה אנחנו?" שאל. "אין לי מושג, אתה חושב שיפגעו בנו?". לפתע הדלת נפתחה ושתי דמויות נכנסו לחדר, גבר ואישה. הדבר המפחיד היה שהשניים היו דומים מאוד למישהו שאיימי מכירה אך היא לא הצליחה להיזכר למי ואז היא קלטה. האישה הייתה דומה לג'ייק, אותן עיניים, אותו צבע שיער ואותו מבנה פנים. הגבר,אותו דמיון שרר גם בינו לבין איימי. אחיה נעמד וכמותו גם איימי, הם סקרו את השניים בעיניים בוחנות. הגבר פתח את פיו והתחיל לדבר, "אני מצטער על האמצעים שנקטנו להביא אתכם לפה, לא רצינו שתעוררו מהומה גדולה או שתסרבו לבוא, מה שמן הסתם היה קורה". "מי אתם בכלל?מה אתם רוצים?" שאלה איימי, "רק על תפגעו בנו" אמר ג'ייק. "לפגוע בכם?" שאלה האישה, "למה שאני ארצה לפגוע בילד שלי?" היא התקרבה לג'ייק ואצבעותיה ליטפו את לחיו, ג'ייק נסוג לאחור.
"אחות", אמר הגבר, "את יודעת שהם לא זוכרים אותך". "אני חושבת שיש כאן טעות,יש לנו הורים ואנחנו לא מכירים אתכם",אמרה איימי אך משהו בתוכה אמר אחרת. "רק אמא,נכון? שמה הלן ואתם ג'ייק ואיימי,אתם תבינו הכל, רוצים לדבר על זה בזמן שאנחנו אוכלים?אני גווע ברעב!". האישה מרפקה את אחיה ואיימי זיהתה את אחד מאותם מבטים שג'ייק היה נועץ בה שהייתה אומרת משהו חסר נימוס, איימי הבינה שהשניים תאומים,היא הבינה גם שהיא רעבה מאוד. "אני מבטיחה שלא נפגע בכם לרעה",אמרה האישה,"אנחנו נסביר לכם כל מה שתרצו לדעת". איימי לא הייתה בטוחה למה אבל היא האמינה לאישה והיא וג'ייק הלכו אחריהם. הם הגיעו לחדר גדול ובמרכזו שולחן ערוך לארבעה אנשים ועמוס בכל טוב. הגבר התיישב בראש השולחן ואחותו מולו. איימי התיישבה בצד ימין בכיסא זהוב ששמשות רבות עיטרו אותו זהה לכיסא של הגבר, ג'ייק התיישב מולה בצד שמאל בכיסא כסוף שירחים רבים קישטו אותו,זהה לכיסא של האישה. "רק דבר אחד", אמר ג'ייק, "איך קוראים לכם?". הגבר והאישה ענו יחדיו, "אנחנו אפולו וארטמיס!". איימי חשבה כמה השמות האלה מוזרים בעוד ג'ייק פתח את פיו בתדהמה ומחשבות אחרות לגמרי עברו במוחו.
תגובות (0)