סיפורי ערסים- אביתר ואלינור, פרק 40

נקודת המבט של אלינור:
-”שומעת דקה? אני צריכה שתבואי אלי היום.” ספיר אמרה לי, אנחנו בבית ספר.
”צריכה? מה קרה?” צחקקתי.
”סתם החברים שלי ההורים שלי באים היום, ואני יצטרך לשבת איתם בסלון, אין לי כוח אליהם בשיט.
תבואי וניהיה בחדר או שנצא או משהו.” היא השיבה
”אני אשמח חברתי הטובה” אמרתי בפרצוף מתנשא.
”אחכה לך בצהריי היום בביתי הקט” היא אמרה וצחקנו.
דיברנו עוד קצת, והתחיל השיעור.

נקודת המבט של אביתר:
– ”ואלק אח שלי שומע, יש היום ישיבה אצל אריאל אתה בא?” רועי שאל אותי, במחששה כרגיל.
” אה.. אחי לא נראה לי אתה יודע..” אמרתי לו בחצי גימגום.
”מה אתה יודע? שנים שלא רואים אותך, תעשה ג׳סטה ותן קפיצה” הוא הוסיף.
”לא אחי.. אלינור לא אוהבת את זה.”
”ואלה אחי? ממתי היא התחילה לנהל לך תחיים, שאני ידע?
כולה יושבים קצת, צוחקים, שרים, שותים, מה לא התגעגעת אלינו יפה שלנו?”
”אהבות של חיי ברור שהתגעגעתי.”
”יאלה יהומו נראה אותך.” הוא אמר וקם.
”לאן זה?” שאלתי אותו
”לפזר את טוב ליבי אצל הסטודנטית.” אמרה והלך.
״לבדי וליבי עוד קורא לך, מה אם אולי את עדיין אוהבת..״ זמזמתי שיר, ופתאום גיא המורה לספורט עבר ליד המחששה וקלט אותי.
”אביתר, למה אתה לא בשיעור עכשיו?” הוא שאל.
”למה אתה לא בשיעור עכשיו?” התחכמתי.
”אני רציני אביתר, אתה גם ככה על הכוונת אצל המנהל, לא חבל, שנה חדשה.”
”מה אני יעשה, לא בזין שלי עכשיו ללמוד משוואות וכול החרא הזה.”
”יודע מה?.. עכשיו יש לי שיעור עם כיתות י׳ מה דעתך לבוא לעזור לי?”
”אתה עם הבנים או עם הבנות?” שאלתי
”לא אמור לעניין אותך, יאלה בוא” הוא אמר וקמתי.
הלכנו שנינו לאולם ספורט.
– ”אני מבין שבחרת להיות עם הצד היפה.” אמרתי והבנות הסמיקו וצחקו.
”תגידי לי ילדה?” שאלתי את אחת הילדות שם.
”מי, מי זאת הכונפה ששם?” אמרתי די בקול חזק שתשמע, והצבעתי לכיוונה.
אתם בטח כבר ניחשתם מי זאת, לא?
”כונפה כונפה, עלק, מדבר הקוף מערות.” היא צחקה כשבאתי לידה.
”מדבר זה שלא ידע פחד מימיו והיופי לא בגד בו.” קרצתי.
”מה קורה אהובי.” היא שאלה ונישקה אותי.
ראיתי איך כול הבנות מסתכלות מהצד ומקנאות, בכול זאת, זה אני ;)
”אוף איפה עומרי כשצריך אותו?” ספיר אמרה.
”החבר שלך התחיל ללמוד” אמרתי.
”ואלה?” היא אמרה במבט מופתע.
”ואלה ואלה.”
”למה אתה גם לא תתחיל ללמוד?” אלינור אמרה
”ולהפסיד זמן איתך?”
”אתה כול הזמן איתי, 7 שעות למידה לא יזיקו לך.” היא אמרה
”עזבי אותי מה לי ולחארטה הזה?”
”די אביתר, בשבילי תיכנס לשיעור.” היא אמרה במבט מתחנן.
”יודעת מה, אני נכנס לשיעור ואת באה איתי לאריאל?”
”למה מה יש אצלו?”
”סתם ישיבה”
”אני לא יכולה, אני הולכת לספיר.”
”אז תבואו שתיכם.”
”סבבה אני ידבר איתה, ועכשיו לשיעור תלמיד שלי.” היא אמרה ונשיקה אותי.
”שאני יפסיד שיעור ספורט עם 20 ומשהו בנות?” אמרתי
”סליחה?” היא אמרה במבט מופתע
”חולה עלייך אישה שלי” צחקתי.
”ביי אהובי.“ היא אמרה והלכתי.
יצאתי מהאולם, הסתובבתי קצת בבית ספר, ונכנסתי לשיעור.
– ”הו, את מי אנחנו רואים פה?” המורה עצר את השיעור וכולם הסתכלו לכיווני.
”את התלמיד המצטיין שלך, אלא מי?” אמרתי בזילזול
”אני אעדיף את השיעור ללא ההתחכמויות שלך בבקשה, תתפוס לך מקום ותתחיל ללמוד.” הוא אמר
הסתכלתי במבט חטוף על הכיתה, והתיישבתי ליד ילדה אחת.
– ”את מוכרת לי.” אמרתי לה
”אני איתך באותה כיתה כבר 3 שנים.”
”רונה נכון?”
לירון”
”לירון.. לירון.. ידעתי שאת מוכרת לי.”
”אביתר, אף פעם לא תשנה אה?” היא אמרה
”תשתנה? למה מה עשיתי?” אמרתי
”תמיד היית סנוב ועדיין נשארת כזה.”
”מי את בכלל” גיחכתי, בת זונה מי היא שתגיד שאני סנוב.
”כמו שאמרתי.” היא דפקה פרצוף מתנשא
”בואנה יבת זונה באתי ללמוד, אל תעלי לי תעצבים.” אמרתי לה
– ”אביתר, מה זה הדיבור הזה?” המורה התערב.
”מה אכפת לך, למה דיברתי איתך?”
”גש למנהל בבקשה.” הוא אמרה ושוב הכיתה הסתכלה עלי.
”מה אתם מסתכלים עלי כוסאומו.” קמתי מהכיסא וטרקתי את הדלת בעצבים.

נקודת המבט של אלינור:
– ”שומעת שניה? בא לך ללכת היום לחבר של עומרי ואביתר?” שאלתי את ספיר כשאנחנו בדרך הביתה
”בכיף.”
” אני יהיה אצלך בשמונה כזה?”
”סגור.” היא אמרה ונפרדנו.
– נכנסתי הביתה, עליתי לחדר, ובחדר לידי אני שומעת ׳אני אוהב אותך׳, ׳גם אני אוהבת אותך׳, ׳מתי כבר נפסיק להתחבא ממנה?׳
פתחתי את דלת החדר שלו, והזדעזעתי.
”להתחבא ממי?” אמרתי בקול חלש.
אביאל ואוריה? אוריה הילדה שלא סובלת את קיומי בלי שעשיתי לה כלום? אוריה שתמיד מציקה לי? אוריה שמקללת אותי ומרכלת עלי כול הזמן?
”א.. אלינו..” אביאל בא לומר וקטעתי אותו.
”אוריה כן? מה קרה, לא הספיק לך הבית ספר, את באה גם להציק לי בבית שלי?”
”אלינור אני לא..” היא באה לומר וקטעתי גם אותה.
”כן באמת לאחרונה שמתי לב שהפסקת להציק לי ולקלל אותי, זה בגלל אביאל נכון?
מה אז בזכותו את מפסיקה להציק לי אה?” אמרתי
”ואתה אביאל, לא הספיקו לך הבחורות שאתה מחליף כול יום, אתה גם מנסה להשכיב איזה שרמוטה?”
”אלינור תסתמי תפה וצאי מפה עכשיו.” אביאל נזף בי.
”קפצו לי שני מטומטמים, אל תדברו אלי בחיים שלכם יזונות.” יצאתי וטרקתי את הדלת חזק בעצבים.

נקודת המבט של אביאל:
– ”מה הלך פה עכשיו?..” אוריה שאלה מופתעת
”מה שהיא אמרה זה נכון?” שאלתי אותה
”מה נכון?”
”את הילדה שמציקה לאלינור?”
”לא, אנחנו אולי לא חברות טובות אבל אני לא מציקה לה.
למה אתה שואל?” היא ענתה
”כי אז למה היא אמרה שאת מציקה לה?”
”אתה אח שלה, אני חברה שלה מהכיתה, נסה לחבר את זה בראש, זאת הסיבה שהיא תמציא כזה דבר.” היא אמרה
”אז מה, אלינור לא תדבר עם שנינו עכשיו?” היא הוסיפה.
”עזבי מה את מתרגשת, זה סתם שיגעון שלה, תראי איך תוך יום יומיים היא באה ומדברת.”
”אני אוהבת אותך אביאלי.” אוריה אמרה ושמה את ראשה על החזה שלי.
” גם אני אוהב אותך יפה שלי.” אמרתי ונישקתי אותה במצח.