that night פרק 18

סבסטיאן חייך בהתרגשות והסתכל על בליין. בליין נראה לחוץ. אבל לא מהסיבה שסבסטיאן חשב. סבסטיאן תפס לו את היד. בליין הסתכל אליו וחייך, מגביר את האחיזה ביד. שניהם סובבו את הראש והסתכלו אל ההורים שלהם, שישבו בצד השני של האולם. זה טקס הסיום. כול תלמידי שכבת י"ב בדאלטון ישבו במושבים שלהם לבושים בגלימות אדומות וחיכו בהתרגשות לרגע שיקראו בשם שלהם. בדאלטון לא היה סיכוי שמישהו יצטרך להישאר שנה, כי זה בית ספר פרטי עם סכום לימוד יקר, אז מי שלומד שם, לומד ברצינות. המנהלת התקרבה למיקרופון. "לפני שנתחיל את הקראת השמות, אנחנו רוצים להזמין לבמה את המקהלה המוכשרת של בית הספר, הוורבלרס!" וסבסטיאן קם, ומשך את בליין לקום גם. בליין בדרך כלל היה מתרגש לקראת הופעה, אבל הוא היה לחוץ מידי ממה שתכנן לעשות אחרי הטקס. כל הוורבלרס התאספו על הבמה, וסבסטיאן נשען אל המיקרופון. "היי, אנחנו הוורבלרס, תיהנו." ובליין הרגיש חיוך עולה לו על הפנים, מה שכל הופעה יכלה להוציא ממנו. והם התחילו לשיר.
So this is what you meant"
When you said that you were spent
And now it's time to build from the bottom of the pit
Right to the top
Don't hold back
Packing my bags and giving the academy a rain-check"
שר בליין. וסבסטיאן הצטרף,
I don't ever wanna let you down"
I don't ever wanna leave this town
'Cause after all
This city never sleeps at night"
האנטר אמור לשיר את החלק הבא, אפילו שהוא רק בכיתה י"א, אז בעצם הוא בכלל לא אמור להיות שם, אבל הקול שלו תרם למופע.

It's time to begin, isn't it?"
I get a little bit bigger but then I'll admit
I'm just the same as I was
Now don't you understand
That I'm never changing who I am"
שר האנטר והקהל התלהב והתחיל למחוא כפיים עם המוזיקה. סבסטיאן ובליין פתחו את הפה לשיר את החלק המשותף שלהם.
So this is where you fell"
And I am left to sell
The path to heaven runs through miles of clouded hell
Right to the top
Don't look back
Turning to rags and giving the commodities a rain-check"
בשלב הזה כל הקהל כבר עמד על הרגליים, וכולם הרגישו שהשיר מתאר כאן את הרגשות של שלהם בצורה מושלמת. כולם, כולל כולם, עמדו והתנועעו עם המוזיקה כשהוורבלרס שרו את סוף השיר.
It's time to begin, isn't it?"
I get a little bit bigger but then I'll admit
I'm just the same as I was
Don't you understand
That I'm never changing who I am"
סיים בליין את השיר ועמד מתנשף ומחייך על הבמה. סבסטיאן הסתכל עליו וראה שהוא באמת מתרגש ולחוץ קצת. סבסטיאן הרגיש ממש גאה בו ולא הצליח להתאפק מלהתעלם מהקהל ולתת לו נשיקה על הלחי. בליין חייך חיוך יותר גדול והתקרב אל סבסטיאן. הוא הניח לו יד על העורף. "לא אכפת לך שכולם כאן?" לחש סבסטיאן. "לא." צחק בליין, הצמיד את הפנים של סבסטיאן אליו ונישק אותו. וסבסטיאן היה קצת מופתע, אבל תפס את הפנים של בליין בידיו ונישק אותו בחזרה. והאמת, שלאף אחד לא היה אכפת. כולם התחבקו והתנשקו עם ההורים שלהם ובני הזוג שלהם. בליין ממש התאמץ בנשיקה הזאת להזכיר לסבסטיאן למה הוא אוהב אותו, ולמה הם גרים ביחד, והכי חשוב, שהוא אמר לו פעם שהוא אף פעם לא רוצה לחיות בלעדיו. כי בשביל מה שהוא מתכנן לעשות, הוא יצטרך את זה. בליין וסבסטיאן התנתקו לאט וחייכו אחד לשני.
אחרי שהטקס נגמר.
בליין משך את סבסטיאן לחדר החזרות של הוורבלרס. "למה אנחנו כאן?" שאל סבסטיאן. "תכף תדע." ענה בליין והושיב אותו ליד השולחן הגבוה שבו בליין אמר לסבסטיאן שהוא ייפרד מקורט כי אוהב את סבסטיאן. "ועכשיו," אמר בליין והניח את היד שלו על של סבסטיאן, "אני הולך להגיד לך משהו, וזה יהיה קצת ארוך, אז אני רוצה שתבטיח לא להגיד כלום עד שאני אסיים." סבסטיאן הנהן וליטף לבליין את היד. בליין נשם עמוק והתחיל לדבר. "אנחנו נמצאים במקום שבו מצאתי את האהבה שלי. ישבתי פה, הסתכלתי עלייך, והבנתי שאתה הוא מה שהיה חסר לי בחיים. והחיים שלי לא יהיו שלמים בלעדייך. אז חשבתי, איך אי פעם אני אצליח להיות מאושר בלי אהבת חיי? הפתרון הוא פשוט. אף פעם לא לתת לאהבת חייך ללכת. וכשיש מצב כזה," חייך בליין, "יש לזה מילה." הוא הכניס את היד לכיס והוציא קופסה קטנה בצבע אינדיגו. "הצעת נישואים." בליין לחש. סבסטיאן הרגיש את העיניים שלו מתרחבות ונשם עמוק. בליין פתח את הקופסה וחשף טבעת זהובה ודקה. הוא נשען קרוב אל סבסטיאן, נשם עמוק ואמר, "סבסטיאן סמית', האם תעשה לי את הכבוד ותתחתן איתי?"