התאהבתי במורה שלי פרק 2

עיניו השחורות ננעצו בעיני, מחכות לתשובה ממני, אבל המבט שלו גרם לי לקפוא במקום ולהסתכל עליו ולבלוע את רוקי.
"הכל בסדר?", הוא שאל שוב, הוא לא הבין למה אני שותקת.
"כ..כן, אני מצטערת, זה באשמתי", לבסוף אמרתי והתחלתי לשים על המגש את האוכל המפוזר ואת שבריי הצלחת, הוא גם עזר לי ואצבעותיי נגעו בשלו, הרגשתי צמרמורת ממגעו, אני לא מצליחה לחזור לעצמי, הוא הפנט אותי לגמרי.
"תודה", אמרתי במבוכה מהסיטואציה וקמנו מהריצפה כשעיניו עדיין נעוצות בעיני ושלי בעיניו.
"אין בעד מה", הוא אמר והתקדם לעבר אחד השולחנות.
לקחתי מגש חדש ושמתי לי שוב אוכל על הצלחת והלכתי לשבת ליד אלה, הרגשתי שעשיתי לעצמי בושות, הוא בטח שם לב שהייתי מרוכזת בו יותר ממה שהייתי אמורה להיות.
"את בסדר?", שאלה אלה לאחר שהתיישבתי על הכיסא לידה.
"כן, כן אני בסדר", אמרתי ומזגתי לעצמי כוס מים כדי להירגע קצת.
"חתיך נכון?", היא שאלה וזרקה לעברי מבט שובב.
"כן, הוא נראה טוב", השבתי והתחלתי לאכול, בתקווה שתפסיק לדבר עליו, גם ככה עשיתי לעצמי בושות.
"טוב, אני רוצה שתכירי זאת נטלי", היא אמרה והצביעה על ילדה מאוד יפה, עיניה בצבע דבש, שיערה מתולתל ואדמוני, יש לה יופי עדין ממש כמו של מלאך.
"היי אני אלכסה, נעים מאוד", אמרתי בחיוך.
"נעים מאוד", היא השיבה בחיוך.
"זאת אליה", היא אמרה והצביעה עליה, שיערה בצבע שחור, עיניה כחולות וגדולות, ממש יפה.
"נעים מאוד", אמרנו ביחד והתחלנו לצחקק.
"וזה ליאור", היא הצביעה עליו, עיניו בצבע כסופות, שיערו בצבע שחור, הוא נראה לא רע.
"נעים מאוד", אמרתי וחייכתי לעברו.
"נעים גם לי", הוא אמר והרגשתי ממש שמחה שהכרתי דווקא את אלה, היא ממש נחמדה וגם החברים שלה ממש נחמדים.
סיימנו לאכול, שמנו את המגשים במקום ויצאנו החוצה, הוצאתי סיגריה מהחפיסה החצי ריקה שלי, דחפתי אותה אל פי והדלקתי אותה.
"זה לא בריא", אמרה אליה והעיפה את העשן עם ידה שעף לכיוונה ומבטה היה נגעל.
"אני יודעת, אבל אני מכורה, מה אני אעשה", אמרתי ולקחתי עוד שאיפה מהסיגריה.
"תפסיקי", אמר ליאור והוציא סיגריה בעצמו, התחלתי לצחוק.
"אני אפסיק ביום שאתה תפסיק", אמרתי ובדיוק התיישבנו על אחד מהספסלים שהיו בחצר.
"סגור", הוא אמר והושיט את ידו בכדי שאלחץ אותה.
"סגור", אמרתי ולחצתי את ידו.
"אז למה שלחו אותך לכאן?", שאלה נטלי והביטה בי במבט תמים.
"כי ההורים שלי טוענים שאני צריכה ללמוד לקום בזמן ולהתחיל להיות בן אדם, פשוט בגלל שהייתי מחסירה הרבה בבית ספר הקודם שלי אז הם סילקו אותי, הם חושבים שכאן אני אשתקם", אמרתי ולקחתי שאיפה אחרונה מהסיגריה וזרקתי אותה על הריצפה.
"הבנתי, האמת היא שהמורים כאן ממש קשוחים, יש מצב שתצליחי", היא אמרה ואני חושבת שיהיה לי ממש קשה אם זה באמת ככה.
"מקווה", אמרתי והבטתי מסביבי, הכל צבוע בירוק, הכל חי פה, ממש נעים לשבת במקום כזה.
"בואו אלי לחדר", ליאור אמר ותהיתי לעצמי אם בנות יכולות להיכנס לחדרים של הגברים.
"מה לבנות מותר להיכנס לחדרים של הבנים?", שאלתי והם התחילו לצחוק, לא כל כך הבנתי למה.
"כאן?הכל מותר", ליאור אמר וקמנו מהספסל והתחלנו להתקדם לעבר חדרו.
"אז יהיה פה ממש מעניין", אמרתי והם הסכימו איתי.
הגענו לחדרו ונכנסנו פנימה, החדר שלו ממש נקי ומסודר, ומריח ממש טוב.
התיישבנו על המיטה שלו ואני התחלתי להריץ במוחי את המבט של ההוא, מעניין אם הוא מורה כאן, ממש הייתי רוצה שהוא יהיה המורה שלי, ככה אני בטוח אוציא ציונים טובים.
"איזה כיף שבן יהיה המורה שלנו גם השנה", אמרה אלה ומבט חולמני נמרח על פניה.
"מי זה בן?", שאלתי וכל כך רציתי לשמוע שזה ההוא שנתקל בי.
"זה אותו אחד שנתקל בך", אמרה אליה וחיוך נמרח על פניי מבלי שארצה והם שמו לב לזה.
"אוו מישהי כאן מרוצה, גם את נפלת לרשת שלו?", שאל ליאור בעודו מחפש שיר ביוטיוב.
"לא, מה אתם רוצים?", ניסיתי להתחמק, אבל הם לא האמינו לי.