לא

אני לא שומעת אותך מוציא קול מהפה עכשיו, אבל בראש שלי אתה מדבר. וזה דוקר אותי מבפנים ואני בוכה. כי אני כזאת חלשה, כשאני עומדת מולך.

אתה לא שווה
אתה לא שווה
אתה לא שווה
לא משנה כמה מלאך תהיה
אתה לא שווה את הדמעות שלי
והדמעות שלי הן שלי.
היופי שאני רואה בך הוא שלי.
החלומות שלי הם שלי.
והם לגיטימיים. אני לגיטימית. ואתה לא יכול לשלול אותי רק כי אני מוצאת שאתה כל מה שאתה חושב שאתה לא. אתה לא יכול להטיל עליי גיהנום לאור יום, גיהנום לחשכת הלילה, וגן עדן לשעת בין ערביים.
אתה מייעץ בכוונות מלאכיות להתרחק, כי אתה השטן. וזה כנראה המקור לכל הבלבול בעניין.
אני מחפשת ממך משהו שסביר שלא תיתן לי. אני גפרור. אני גפרור שיוצת ויבער אש או מים, באש ובמים, אם רק תגיד… אם רק תגיד משהו שיפגע בנקודה המועדת בראש שלי. אם רק תביע שטוב לך בחברתי או אם תרמוז שלא. אני לא שווה?
אני לא שווה?
אני לא שווה?
אני לא שווה כשאני לידך.
ובגלל זה אתה לא שווה.
אתה לא שווה את הדמעות שלי.