שכונה פרק 4

למחורת בבוקר כולם היו בגג מנסים לעקל את הבשורה של אורטל.
"מי מוכן לקצת מים?" נכנס בשמחה רבה מידי אסף
"מה יש?"שאל שנית
"נספר אחר כך" ענה עומר בשקט
"אז מה עושים?" שאלתי
"כלום" השיבה אורטל לאחר כמה שניות של שקט
"מה כלום?"שאלה טל
"עוד מעט יתחיל המשפט והשופט יראה שאבא שלי זכאי"
"ברור שהוא זכאי"אמרתי בחיבוק מוחץ
"תודה"השיבה בקול שבור,עדיין נשארנו מחובקות רציתי להראות לה שהיא לא לבד.
"טוב אני אלך לי" אמרה לאחר שהתנתקנו
"ביי אהובה"אמרתי. כולם כמו וחיבקו אותה,אמרו לה להישאר חזקה לא משנה מה!
אורטל ירדה מין הגג ואנחנו מלמעה צופים עליה נכנסת אל המונית ששם חיכתה לה משפחתה ועקבנו בעניים אחרי המונית עד שנעלמה לנו בים הבתים הגבוהים.
ישבנו בגג, חלק עם בגד ים מחכים לתשובה מאורטל
"מה השעה?" שאלתי את עומר. שמתי את ררשי על בירכיו והוא ליטף את שערי
"עשרה לאחד" ענה
"אבל לפני עשר דקות אמרת את זה"אמרתי מעט עצבנית
"שאלת לפני שתי דקות" ענה גם עצבני טיפה ואז שנינו התפקענו מצחוק קטן
**
"סדר בבית המשפט!" אמר בקול רועם השופט דיויד
לכולם עברה צמרמורת ביד,הפחד מהלא נודע..האים הוא יכנס לכלא לשנתיים?
אורטל הרגישה שדמעה קטנה יורדת על הלחי והיא ניגבה אותה במהירות.
האח הקטן שלה אור החסיק את שני ידיו והתפלל וביקש מה' שירחם על אביו.
אמא סיגל לא הפסיקה לרעוד עוד כשהם היו במונית. רק יעקוב נשאר שלוו, הוא הסתכל על אישתו אההת ניעוריו,האהבה הראשונה שלו והיא הסתכלה עליו. הוא נתן לה מבט אחרון,מבט של שלווה עטופה המון אהבה והיא הסתכלה עליו ופחדה שיראה אותה בוכה.
"אני אוהב אותך" לחש לה
"טוב"אמר השופט "לאחר העד הנוסף והעובדות שהוא הביא מכן יוצא שמר יעקוב הלוי לא אשם" אמר השופט ודפק בפטיש שלו פעמיין כשאמר-לא אשם.
כולם שמחו צעקו וחלק מכו משפחה..משפחתו.
"רק דקה" אמר ושוב דפק בפטיש הזה
"יעקוב הלוי"אמר והסתכל עליו והוא עליו. "אתה תעשה שלושה חודשים של עבודות שירות למען הקהילה"אמר בנועם. יעקוב הנהן בראשו כתודה,לחץ לשופט את היד והתקרב אל משפחתו שרק מחכה בזרועות פתוחות. יעקוב כמובן נפרד מהשוטר נחום,חבר ילדות שלו ורק שמח שלא ישאר בתא אפילו שנייה..למרות שהוא היה שם יומיים.
המשפחה צעדה מחובקים מחוץ לבית המשפט ורק שמחה שהאל שמע את התפילות שלהם.