שלח לי מלאך- פרק 3- ספינת הרפאים (אשמח לתגובות!)

איפה אני? אלכסיס חשבה לעצמה ורק סרקה את המקום שבו הייתה, אך היא לא ראתה דבר. הכל היה שחור ואפל. זה הזכיר לה את הדברים שעשתה בעבר, גם הם היו אפלים ושחורים כאלה.
לפתע שמעה קול מוכר ועדין. היה זה קול של נער בוגר, אבל המשפט שאמר לא היה הגיוני. "אלכסיס. היעוד שלך, יכול לקרוס בכל רגע. בגלל העם שלנו, את חייבת לחזור. חייבת לחזור. לפני שהם יגלו זאת."
" אייס? אייס. איפה אתה?" היא החלה לקרוא בשם זה, אך אף אחד לא ענה לה.
הקול הזה היה קולו של בן דודה- אייס. כשהיו קטנים הם תמיד שיחקו ביחד, עד שהגיע יום אחד בו היא החליטה לעזוב את העם שלה, את מלאכי האופל. אך אייס לא כעס, הוא הבין אותה. אבל הוא לא היה מוכן לעזוב את הבית שלו ונשאר שם. מאז הם בקושי מתראים, ולפתע הוא מופיע בחלום שלה עם מסר ממש מוזר.
"אלכסיס. אלכסיס. אלכסיס." לפתע קולו של אייס החל להפוך בהדרגה לקול אחר, אך מוכר גם הוא.
אלכסיס פקחה את עיניה וראתה את ג'סי וסיירה מסתכלים עליה מלמעלה. היא התרוממה לישיבה והביטה בשניהם בבלבול.
"מה קרה?" היא שאלה אותם. הם הביטו אחד בשנייה, כאילו מבינים אחד את השני רק במבט אחד.
"לא, כלום. פשוט התחלת לדבר מתוך שינה. את התחלת להגיד את השם אייס, קרה משהו?" שאל ג'סי. אלכסיס החלה להסמיק מבושה והשתדלה לא להביט בהם.
"אלכסיס, את יכולה לספר לנו אם משהו קרה." אמרה סיירה בחיוך קורן. אלכסיס הביטה בה וחייכה גם היא.
"אני- לא בטוחה אם זה אמיתי, אבל- שמעתי את בן דוד שלי בחלום שלי. הוא אמר לי שאני צריכה לחזור אל אזור האופל, כי הם עומדים לגלות משהו. אני לא יודעת ממש מה." הסבירה אלכסיס. סיירה וג'סי נראו מופתעים ושוב הביטו אחת בשני.
"את חושבת שאנחנו צריכים ללכת אליו?" שאלה אותה סיירה. אלכסיס רק הביטה בג'סי שנראה שהוא חושד בה. בכל זאת, הם הכירו כשהוא כמעט ניסה להרוג אותה בגלל שהיא מלאכית אופל.
"אני לא יודעת. יכול להיות שזה סתם." היא אמרה כדי לא להטריח אותם, אך לפתע ג'סי אמר דבר שממש הרגיז אותה.
"או יכול להיות שזאת מלכודת." ג'סי הוסיף לאחר מכן, ובתוך תוכה אלכסיס בערה. כאילו הר געש גדול התפרץ בתוכה.
"לא! אייס אף פעם לא היה בוגד בי ככה. הוא לא יעשה דבר כזה." אמרה אלכסיס בטון עצבני ויצאה בריצה מהאוהל.
"אני לא ידעתי שזה נושא רגיש אצלה." הוסיף ג'סי לאחר שאלכסיס יצאה בחיפזון.
"אני אלך לדבר איתה." אמרה סיירה בניסיון לא לשפוך על ג'סי את האשמה ויצאה אחרי אלכסיס.
כאשר יצאה מתוך האוהל, היא ראתה אותה יושבת על גדת נהר שהיה ליד האוהל שלהם ומביטה בראש רכון במים המשכשכים להם.
"קרה משהו, אלכסיס? היית מאוד תוקפנית אל ג'סי." אמרה סיירה כשנעמדה לידה, מביטה לאותו מקום. היא ראתה את העננים שטים להם בשמיים וזה היה מחזה יפה בגלל שבזמן הזה השמיים עדיין היו אדומים- כתומים ואפילו מעט ורדרדים. הירח עדיין נראה בשמים והיה לבן כשלג.
"זה בגלל אייס." היא התחילה להסביר, סיירה הביטה בה בדאגה. נראה שהיא הייתה קצת כועסת וקצת עצובה.
"אייס הוא בן דוד שלך, אני צודקת?" שאלה סיירה, ואלכסיס רק הנהנה בראשה.
"אבל עדיין לא הבנתי למה הגבת ככה." הוסיפה סיירה. רוח חמימה ונעימה נשבה לכיוונם והיא הרגישה איך השיער שלה מתבדר בה כאילו היה חלק ממנה.
"אייס הוא לא רק בן דוד שלי, הוא גם החבר הטוב ביותר שלי. אני מכירה אותו טוב יותר מכל אחד אחר ואני יודעת שהוא לא יבגוד בי. ואני אמשיך להאמין בזה כל חיי." הסבירה אלכסיס כשראשה עדיין שמוט למעטה. בצורה הזאת, כשהפוני שלה הסתיר את עינייה, היא נראתה קודרת ביותר.
"ובגלל זה כעסת עליו כל כך. לא יכולת לסבול את האפשרות שג'סי הציע." סיכמה סיירה את דבריה של אלכסיס
"בדיוק." היא השיבה.
"אבל, יש לי הרגשה שאנחנו באמת צריכים ללכת לאזור מלאכי האופל, בדיוק כמו שהוא אמר לי." הוסיפה אלכסיס לאחר שתיקה ארוכה.
"אז בואי נלך." הכריזה סיירה ורצה במהירות לכיוון האוהל.
"מה? מה את עושה?" אלכסיס שאלה המומה לגמרי ממה שאמרה.
"אומרת לג'סי להתכונן, אנחנו עפים אל אזור מלאכי האופל, כמו שאמרת." הסבירה אלכסיס. המבט המופתע של אלכסיס הפך לחיוך גדול שנשטף על פניה.
לאחר כמה דקות הם החלו לעוף בשמיים. עד שלפתע קרה משהו מוזר.
"חבר'ה, תראו. זו ספינה." אמרה סיירה והצביעה עם ידה על ספינה טרופה ששטה בים שמעליו עפו.
"אבל, הספינה הזאת מפורקת לגמרי, ממש לא הגיוני שהיא מצליחה לשוט. קורה שם משהו מוזר." הוסיף ג'סי.
"אני מרגישה אנרגיה חזקה שבאה מהספינה הזאת, סיירה. אך גם אנרגיה טהורה של נבחר, אתם צריכים לבדוק את זה." אמרה נינג כאשר הופיעה ליד סיירה בזמן ששלושתם עפו במהירות, סיירה הנהנה לאות הסכמה מבלי שאלכסיס או ג'סי שמו לב לכך.
"חברים, אני חושבת שכדאי לנו לבדוק את העניין." הציעה סיירה והשניים הנהנו להסכמה.
שלושתם עפו אל הספינה ונעמדו על הסיפון שלה. מקרוב היא נראתה הרבה יותר גדולה ואפלה. הם רצו אל בטן הספינה במהירות ולאחר כמה דקות ארוכות של ריצה אלכסיס עצרה והתנשפה.
"לא נראה לי שיש כאן מישהו, חבר'ה. אנחנו מסתובבים כאן כבר חצי שעה וכלום." התלוננה אלכסיס והחזיקה עם ידה את צלעותיה שכאבו מרוב ריצה.
"לא, אני מרגישה את זה. יש כאן נוכחות אפלה כלשהי." סיירה סטרה את טענתה של אלכסיס והביטה סביבה ובניסיון להוכיח את טענתה שלה.
לפתע עיניה התמקדו בדבר מה שמשך את תשומת לבה. בגג שמעליהם הייתה דלת קטנה ומרובעת. בקושי ראו אותה אך היה אפשר להבחין בה מקרוב.
"ג'סי. תשלב את האצבעות שלך ותתכופף קצת." אמרה סיירה והמשיכה להביט בדלת שבתקרה.
"טוב." ג'סי לא שאל למה. הוא רק עשה מה שביקשה, מה שהיה מוזר לו. הוא לא בחור שאומר כן להכל.
סיירה שמה את רגלה על ידיו והוא כמעט נפל לאחור מהמשקל שלה. "מה את עושה? " הוא שאל אותה בטון מופתע ועצבני כאחד.
"תשתוק ואל תזוז." אמרה סיירה. היא דחפה בכל כוחה את הדלת למעלה עד ששמעה קליק. פתאום היה הרבה יותר קל להזיז את הדלת. היא דחפה אותה והזיזה אותה הצידה אל תוך הפתח.
סיירה דחפה את כל גופה למעלה בעזרת ידיה והצליחה לעלות למעלה. נראה שהיא נכנסה לתוך פתח אוורור בגלל שהחדר היה נמוך ארוך וצר וכל קירותיו היו עשויים מתכת.
"סיירה?" שאלה אלכסיס. היא התהלכה אל ג'סי והביטה למעלה בחור שנוצר.
"בואו." היא אמרה והופיעה מתוך הפתח כאשר הושיטה את ידה אליהם. ג'סי ואלכסיס הושיטו את ידיהם אליה בו זמנית ומיד הזיזו אותם הצידה כאשר נגעו שניהם בסיירה.
"מה קורה?" שאלה סיירה וצחקקה לעצמה. ג'סי הסמיק טיפה אבל הושיט לה שוב את ידו והיא עזרה לו לעלות למעלה.
לאחר מכן היה תורה של אלכסיס לעלות. אך כאשר אלכסיס הושיטה את ידה אל סיירה וג'סי, היד של אלכסיס עברה דרך הידיים שלהם.
"היא קראה בבהלה. "מה זה היה?" אלכסיס צרחה בפניקה והביטה ביד המהבהבת שלה.
"מה קרה כאן?" שאל ג'סי בפחד ובלע את רוקו.
"נראה לי שזה קשור לאנרגיה האפלה הזאת. " אמרה סיירה.
אלכסיס שוב הושיטה את ידה אליהם והפעם הצליחה להחזיק בידה של סיירה ועלתה גם היא למעלה.
הם זחלו בפתחי האוורור עד שלפתע סיירה נעצרה בגלל קולות מוזרים שהחלה לשמוע. אלו היו קולות מלחיצים למדי, הקולות חזרו על שמה שוב ושוב.
"סיירה, מה קרה? למה עצרת?" שאלה אלכסיס שהייתה מאחורי ג'סי וניסתה לראות מה קורה איתה, אך היא לא ענתה, היא לא שמעה אותה.
פתאום גם ג'סי החל לשמוע אותם קולות הקוראים בשמו. הקולות האלו לא היו קולות רגילים, כל מי ששמע אותם לא יכל לזוז ולא לתקשר עם אף אחד. כאילו הוא חי בעולם משלו.
"לא גם אתה, ג'סי. חבר'ה, מה קורה לכם?" אלכסיס החלה לכעוס על שלא ענו לה ומחשבה משונה עלתה במוחה. אולי… אולי אלו רוחות? זה יכול להיות? אנחנו על ספינת רפאים?
התחתית של התעלה החלה להיפתח ושלושתם נפלו למעטה לתוך שום דבר, ורק אז סיירה וג'סי התעוררו.