אוויר לנשימה- פרק 9

לפני הפרק רציתי להוסיף שהיה לי בלבול בפרקים הקודמים שגבי השם של הילד שתומר הכיר קורים לו עדן לא עידן, תהנו.
פרק 9:
אני ואלינור עמדנו בתור כדאי לקחת כרטיס לחדר שלפנינו תומר ועוד ילד אחד, התלבטתי אם להגיד לו שלום, או אם להגיד לו תודה על המשחה. "כן" אמרה הפקידה לתומר וחברו "היי" אמרו ותומר נשען על הדלפק והפקידה חייכה אליו, התעצבנתי מודה. "עדן…רשום לי שאתה הולך לכיתה מספר 13 עם המורה באתני ואתה הולך למגמת אלקטרוניקה ומחשבים" אמרה הפקידה ועדן הילד שהיה ליד תומר הנהן וראיתי את אלינור בוחנת אותו במבטה. "ותומר רשום לי שגם אתה הולך לכיתה מספר 13 עם המורה באתני" אמרה הפקידה לתומר והוא ועדן הביאו כיף אחד לשני מחייכים שלפתע מבטו נח על שלי וליבי קפא, "ואו איזה חתיך הזה מצד שמאל" אמרה לי אלינור היא התכוונה לילד שהיה לידו "שמעתי שקוראים לו עדן" לחשתי לה והיא הסמיקה. "אתה הולך להיות פה מורה צעיר?" לפתע שמעתי את הפקידה שואלת "כן" ענה לה תומר "למוזיקה" הוסיף והייתי קצת מופתעת, חשבתי שהוא ילך למגמה רגילה כמו כולם לא שהוא היה מורה "אוקיי, ברוכים הבאים" בירכה אותם "אתם חדר מספר 30 קומה שביעית" אמרה והביאה להם את הכרטיס, ואנחנו הינו הבאות.
"הבית ספר הזה פשוט מהמם!" אמרתי שנכנסנו למעלית "מאוד" הסכימה איתי אלינור "איזה קומה?" שאלה "שביעית חדר 44" עניתי והיא לחצה על הכפתור מבינה שאני ותומר נהיה באותה קומה, "לא ידעתי שאת מציירת" אמרתי לאלינור "כן, מגיל שש" אמרה "התרפיה שלי" הוסיפה ובדיוק נפתחה המעלית. התחלתי לפזר את הבגדים שלי בארון וכך גם אלינור "אני מתקשרת שנייה, אני יוצאת" אמרתי ויצאתי למרפסת, הסתכלתי למטה רואה את הבריכה הענקית של הבית ספר מוארת באור, את הפרחים, את העצים הכול הולך להיות מושלם חשבתי ולפתע ראיתי זוג אנשים בן ובת מתנשקים ליד הבריכה, התמוגגתי, זה היה יפה ורומנטי לראות את זה, בחנתי אותם במבטי אבל החלטתי שאני יעזוב אותם בשקט ויתקשר ללורן. "ברוש!!!" לפתע צרחה לורן וגרמה לי לצחוק "מה קורה?" שאלה והסתובבתי כשלפתע ראיתי את תומר במרפסת שלהם מסתכל על הזוג שהיה בבריכה "בר?" לפתע לורן אמרה וחזרתי לשיחה "לורן מה קורה?" שאלתי "מה איתי? למי אכפת?! מה איתך?" שאלה וצחקתי קצת "אני בסדר הגענו לבית ספר את לא מבינה איזה מהמם פה" אמרתי "אוףףף…איזה כיף לך!" אמרה בהתלהבות "בר" לפתע שמעתי את אלינור מהחדר "לורן אני צריכה לסיים קוראים לי פה" אמרתי בקול מתנצל "טוב בסדר תדברי איתי בסקייפ מחר" אמרה "אוקיי, מתגעגעת" אמרתי וניתקתי מסתכלת מהצד על תומר ועינינו נפגשו. "היי אני אליסון" אמרה לנו באנגלית ילדה בעלת שיער גלי שצבעו חום ועיניה ירוקות "היי, בר" אמרתי באנגלית גם והיא חייכה אליי "אלינור" אמרה אלינור גם "טוב, אז אנחנו כנראה שותפות לחדר" אמרה אליסון וחייכנו אליה "כנראה" אני ואלינור אמרנו ביחד.
"אוף אני מתה מעייפות" אמרתי כשיצאתי מהמקלחת, אלינור כבר נרדמה ואליסון הכניסה את בגדיה לארון, התיישבתי במיטה שלי וסירקתי את שיערי "לאיזה שיעור נוסף את הולכת?" שאלתי את אליסון "עיצוב" ענתה והאמת שזה התאים לה, היא נראת אחת שאוהבת אופנה וקניות "איזה את?" שאלה "שחייה" עניתי והנחתי את המברשת על השידה "רגע, את הולכת לתחרות הזאת?" שאלה מתיישבת לידי "כן" עניתי מחייכת "בהצלחה" אמרה לי וחיבקה אותי "ואי איזה ריח נעים!" אמרה "איזה קרם יש לך?" שאלה והבאתי לה אותו והיא הריחה "חברה שלי לורן הביאה לי אותו ליום הולדת" אמרתי והיא חייכה "יש לה טעם טוב" אמרה וחייכתי אליה "את גרה בלונדון?" שאלתי "כן" ענתה "אתם מישראל נכון?" שאלה והנהנתי "כיף להכיר חברות ממדינה אחרת, אתן שונות מהחברות הרגילות שלי" אמרה וחייכתי אליה.
כבר שתיים עשרה בלילה ואלינור ואליסון כבר נרדמו, רק אני לא הצלחתי, חשבתי על מה שיקרה לי כאן בחצי שנה הזאת, אם יקרה לי משהו בכלל… אבל יש לי תחושה טובה.