השכנה בכיסא הגלגלים- פרק 2
עליתי על האוטובוס והתחלתי לנסוע לכיוון ביתי. הראש שלי היה מוצף במחשבות על אותה האישה. כל יום היא הייתה מסתובבת בבגדים קרועים והיא לא הייתה מחליפה אותם במשך שבוע לפחות.זה היה ברור שמצבה הכלכלי היה לא טוב במיוחד אך בכל זאת כל יום היא הייתה הולכת לכיוון בתי העשירים. היו לי כל כך הרבה שאלות לשאול:
מי זאת? מה היא רוצה ממני? ולמה היא עוקבת אחרי?!
"התחנה הבאה, קניון…" מערכת הקריזה לא הייתה צריכה לסיים את המשפט כדי שאני אקלוט שהייתי אמורה לרדת לפני 3 תחנות.
"תפתח את הדלת!" צעקתי לנהג, אבל הוא לא הקשיב לי והוא לא פתח את הדלת עד שהוא הגיע לקניון.
"נהג אידיוט…" לחשתי לנהג. התחלתי להתקדם לכיוון הבית שלי עד שראיתי אותה.. האישה הייתה שם! התחבאתי מאחורי השיחים אבל אני חושבת שהיא ראתה אותי.
"את לא צריכה להתחבא." אמרה לי האישה. צורת הדיבור שלה לא הייתה מרושעת, היא הייתה חביבה יחסית למישהי שעוקבת אחרי. קמתי ממקומי בבושה והתחלתי לרוץ לכיוון ביתי. סוף סוף הגעתי! מאז שאבי בבית החולים הבית ריק לגמרי! אבל מי אמר שזה דבר רע? חלצתי את נעלי וזרקתי אותם על הרצפה. ניגשתי למיקרוגל וחיממתי פופקורן, כאשר הפופקורן היה מוכן נשכבתי על הספה וראיתי סרט. לפתע נשמעה נקישה בדלת. זאת הייתה האישה!
רציתי לסלק אותה בטריקת דלת אך אם הייתי עושה את זה כיסא הגלגלים שלה היה נתקע בדלת והיא הייתה נופלת.
"אני יודעת שאת רוצה לסלק אותי מכאן…"
"אז את גם קוראת מחשבות?!"
"תקשיבי, אני יודעת שאת מפחדת ממני אבל אין לך שום סיבה מוצדקת." אולי היא צודקת?
אולי באמת אין לי סיבה? אולי היא סתם אישה רגילה?
"ג'ני קינג. ואת?"
"ג'סיקה ג'ונסון."
"נעים להכיר." אמרה ג'ני.
"אני רוצה שתבואי איתי לרגע." ג'ני ואני הלכנו לכיוון בתי העשירים.
"אז, כאן את גרה?"
"בערך…" אמרה ג'ני. אבל מה זאת אומרת בערך? אני וג'ני נכנסנו לתוך מחסן קטן שבו הייתה: ספה, שולחן, כיסא, שטיח וזוג קביים.
"ברוכה הבאה לביתי."
תגובות (1)
יש פרק 3?