הדמעות

טוב לי בלעדייך
שקט פה בלי מילותייך.
נוח לי לחיות אני
ולא אתה.
שוב אני כותב
שוב אני שותק.
אני זה אני.
אתה זה אתה.

המחברת שהיית סגורה
כבר אינה מלאה באבק
פתחתי אותה.וכתבתי.
כי ככה אני.
פותח את הלב
בלי לחשוש שתסתכל.
ותשפוט ותעזוב.
בלי העול שעל כתפיי
אני כבר לא צריך את זרעותייך.

מחבק את המחברת
ואת המילים בתוכה.
מחבק את עצמי שבתוך הדף.
עצמי כבר לא צריך אותך
הוא צריך רק נייר
ואפילו בלי עט
הדמעות ייכתבו בעצמן.