that night פרק 15

סבסטיאן ישב עם שאר הוורבלרס בחנות המוזיקה שהם עובדים בה וחיכה שמישהו יבקש מהם שיר. האנטר ממש עולה לו על העצבים. הוא הולך לגמרי על התפקיד של הקפטן וסבסטיאן לא הצליח להבין למה כל כך קשה לו לחכות עד שסבסטיאן יגמור לימודים. ליתר דיוק, הטקס סיום עוד שבועיים. הוא ראה את האנטר מתרוצץ ומחלק הוראות וזה עשה לו בחילה אז הוא הסיט את המבט הצידה וראה ילדה ג'ינג'ית שנראית בערך בת אחת עשרה. היא הסתכלה עליו בציפייה. "יש לך איזה שיר שהיית רוצה שנשיר?" הוא שאל אותה. היא הנהנה ובביישנות היא אמרה, "לאמא שלי, " היא הצביעה על אישה בלונדינית שהסתכלה על חוברות של תווים. "יש היום יומולדת. יש מצב שאתם מקדישים לה שיר?" נשמה הילדה. "בטח." סבסטיאן חייך אליה ורץ אל שאר הוורבלרס. "יש לנו בקשה. שיר יומולדת לאישה הבלונדינית שם." הוא הצביע. הוורבלרס הנהנו וישר התחילו לשיר לה את birthday קייטי פרי. שהגיעו לפזמון, האנטר התקרב אליה ושר לה את המילים בפרצוף.
So make a wish"
I'll make it like your birthday everyday
I'll be your gift
Give you something good to celebrate"
זה נראה כאילו האישה אוהבת את השיר. היא חייכה וכרכה זרוע סביב הילדה. סבסטיאן כיווץ את העיניים. האנטר פשוט כל כך מוזר. הוא מתחיל עם כולם, מנהל את כולם ומוזר אל כולם. סבסטיאן חשב את זה והצטער שבליין לא נמצא איתם עכשיו. הוא נסע להלוויה של הדודה העשירה שהורישה לו את הכסף שקנה בו את הדירה. בינתיים השיר נגמר וסבסטיאן ראה את האנטר קורץ לילדה הקטנה. סבסטיאן גלגל עיניים. זה היה מטריד ומוזר, אבל זה גם היה משהו שסבסטיאן היה עושה. הוא לא הבין למה האנטר מעצבן אותו, כי הוא עוזב עוד שבועיים בכל מקרה, אז למה בכלל אכפת לו מה האנטר עושה? סבסטיאן קם והלך אל האנטר. "אה, היי.. אני אמממ.. הולך להפסקת קפה." הוא אמר להאנטר. "יופי. אני אלך איתך." חייך האנטר. סבסטיאן חייך חיוך מזויף ושניהם יצאו מהחנות והתיישבו ליד דוכן הקפה הקטן מול החנות. שניהם קנו קפה ושתו אותו בשקט. "אז.. איך הולך עם בליין?" האנטר שבר את השקט. "מצוין." ענה לו סבסטיאן בהדגשה. "מה מצוין?" סבסטיאן שמע מאחורי קול מוכר. הוא הסתובב וראה את בליין. "אנחנו!" ענה לו סבסטיאן. "חשבתי שאתה בהלוויה.." "חזרתי, והוורבלרס אמרו לי שהלכת לקנות קפה." אמר בליין. והתיישב. האנטר חייך. בליין נשען ולחש לסבסטיאן, "הסיטואציה מוכרת? אני נשבע לך.. אם הוא מזמין אותנו לבר.." "נו באמת. " צחק סבסטיאן. (למי שלא מבין על מה הם מדברים, שיראה את פרק 5 בעונה 3 של גלי, ואם אתם לא אוהבים את גלי או משהו תראו מהדקה 15:04 עד 16:55. ) האנטר הרים את הקפה שלו, לקח שלוק וקם. "טוב, אני אחזור לחנות. אתם, תתנשקו או משהו." והסתובב והלך. "הוא כל כך מוזר." אמר סבסטיאן אחרי שהוא הלך. "טוב, גם אני פעם הייתי מרים גבות כל פעם לקורט אחרי שהיית הולך כדי שהוא לא יחשוד או משהו, אז.." ענה לו בליין, אבל בחיוך. "אוי שתוק." צחק סבסטיאן ונשען לנשק אותו. בליין נישק אותו קצת בחזרה ואז סבסטיאן התנתק. "אז איך היה בהלוויה?" שאל סבסטיאן. "אה.. מוזר. רק בעלה נראה עצוב מאוד, כי לא נראה לי שמישהו ממש הכיר אותה במשפחה, אבל עדיין.. הלוויות זה עצוב." אמר בליין. "וסקסי. " אמר סבסטיאן והסתכל על החליפה שבליין עדיין לבש מהלוויה. "אתה מצליח להיות סקסי בלי חליפה." ענה בליין והוריד לאט את הקול. "זה לא נחשב. החליפה של דאלטון מעלה את רמת הסקס אפיל בקילומטר." צחקק סבסטיאן וקם. הוא תפס לבליין את היד ומשך אותו לפינה נטושה בקניון. "מה?" צחק בליין. "יש לי הפתעה בשבילך." חייך סבסטיאן חיוך גדול. "אוקיי." חייך בליין בחזרה. "תעצום עיניים." אמר לו סבסטיאן. בליין עצם עיניים. "עכשיו תושיט יד." בליין הושיט יד וסבסטיאן הניח לו ביד משהו קטן וקריר. "תפתח." אמר סבסטיאן קצת יותר בשקט. בליין את העיניים וראה מפתח של רכב. "אז חשבתי שאם יש לנו מקום לקרוא לו הדירה 'שלנו', צריך גם להיות לנו רכב לקרוא לו 'שלנו'. אז אני רוצה לתת לך מפתח לרכב שלי, שמעכשיו ייקרא הרכב שלנו, או הרכב של משפחת אנדרסון- סמית', מה שבא לך." חייך סבסטיאן חיוך עוד יותר גדול. ובליין הנהן וחיבק את סבסטיאן וחשב על מה שסבסטיאן אמר הרגע על משפחה, ועל מה שבליין לחש לו בלילה.