מצריים השחורה – פרק 3

המורה היא שזוף,כאילו שכב בשמש למעלה מ-20 דק'.
היה לו קמטים פה ושם,אבל חוץ מזה הוא נראה שרירי מאוד,
בעל זיפים שחורים בסנטר,עיניים כהות ונוקבות ושיער שחור
מסולסל,שתלתלים כהים הזדקרו ממנו פה ושם.
הכיתה דממה כאשר נכנס,ואף תלמיד לא העז להניע שריר.
אף אחד,חוץ מדרו."אה,המורה,אה..אני,אה,התלמיד החדש-" התחיל בנימה מודאגת למראה
עצירתם הפתאומית של התלמידים,אך המורה קטע אותו בגסות."אני יודע מי אתה,
אבל חשבתי שאתה הגעת מבריטניה,ולא מצרפת." הוא אמר בלגלוג,ולמרות שהנערה שציירה
את השפם על פניו של דרו נראתה כמי שהולכת ליפול מרוב צחוק,היא לא העזה אפילו להעלות
חיוך קל על פניה. "שבו בבקשה,תלמידים." אמר המורה,שרק עכשיו דרו שם לב שדיבר במבטא
אמריקאי קל. לרגע קט התלמידים עדיין עמדו שם,קפואים מלכת,אבל רגע אחרי הם התיישבו,
והקימו המולה לא קטנה של גרירת כיסאות והתוכחות מי יושב איפה. דרו נשאר עומד,אבל
המורה אמר בקולו הגבוה והחלקלק,"אני ניקולס ג'אק." לחש לדרו בשקט."אתה יכול לשבת
ליד קווין." אמר,חוזר לטון גבוה,והצביע לעבר נער בעל שיער בלונדיני חלק,עיניים קרות
כקרח וכחולות והבעה מתנשאת,שישב במרכז הכיתה לבד."סליחה,אבל המורה,אני חושב
שאני טיפ-טיפה יותר נעלה מה..צוציק הזה." אמר קווין בקול מתקתק ומסוכן.
ניקולס התעלם מדבריו של קווין לחלוטין,ואז אמר שוב,"שב שם,דרו.",סותר את דבריו של
קווין. קווין האדים מחוסר ההתייחסות שהפגין ניקולס,אבל לא אמר מילה. כשדרו התיישב על
ידו,אמר קווין בקול קריר:"תתרחק,צוציק,הכיתה בשליטתי.",אבל דרו התעלם. השיעור עבר
בדריכות,וניקולס לא שש להעניש תלמידים על הפרעה ודיבור במהלך השיעור.

כאשר נשמע הצלצול המודיע על גמר היום,דרו מיהר לאסוף את חפציו ולצאת מן הכיתה,
ולפנות לשירותי הבנים כדי לנקות את השפם שהמורה ניקולס לא הרשה לו לצאת כדי
למחוק אותו. כאשר סיים דרו למחוק את השפם,ראה דמות נשענת על משקוף הדלת.
זאת הייתה דמות נערה בעלת שיער שחור אסוף בקוקו,עיניים כחולות כהות ועור חיוור מעט.
זאת הייתה אותה נערה שציירה עליו את השפם,והיא חייכה. חיוך מרושע."מה קרה,למה אתה
מוחק את השפם? הוא מאוד החמיא לך." גחכה. "חה חה חה,ממש מצחיק." אמר דרו בעצבנות,
והתכונן לצאת מהשירותים,אבל הנערה חסמה את המעבר. "תגידי,מה את רוצה ממני?!" התרעם
בכעס,אבל הנערה רק גחכה בזלזול. "קוראים לי ויולט הארט." היא הציגה את עצמה,ודרו רק
התרגז."אני רוצה לחזור הביתה,את תתחפפי." הוא סינן בכעס,אבל ויולט המשיכה לגחך לעברו.
"טוב,את דורשת את זה!" קרא בכעס ודחף את ויולט לאחור,וזו נפלה ארצה בהבעה מופתעת.
דרו החל לרוץ משם,אבל כמעט מיד ויולט הגיחה ממסדרון השירותים,לפתה בחוזקה בכתפו
והפילה אותו בחוזקה."אף אחד- אף לא אחד- נוגע בי." היא נעצה בו מבט מזהיר,אך רוח חמימה
נשבה פתאום,אפילו שהיו בקומה השנייה והחלונות היו סגורים. זוהר בוהק סנוור לרגע את השניים,
אך מיד פסק ונעלם. דרו הביט דרך ויולט במבט נדהם,ונראה כי ויולט מתרגזת."מה פתאום אתה
מביט בי ככה?!" כעסה,אבל דרו נשאר נדהם,ורק הצביע אל מאחורי כתפה של ויולט. ויולט הסתובבה,וכשראתה את האישה שעמדה מאחוריה,פלטה זעקת תדהמה.