איך אני יכולה לדעת שאתה משחק איתה ולא איתי?

"אני אוהבת אותך" היא אמרה לו.
"גם אני אוהב אותך" הוא אמר והתקרב אליה לנשיקה.
"ו… קאט!" הבמאי אמר וג'ו ואנני יצאו להפסקה.
"מה קרה?" ג'ו שאל כשהוא ראה שיש לי הבעה כועסת.
"תחשוב לבד" אמרתי.
"את יודעת שהכל משחק" הוא אמר והתיישב לידי.
"איך אני יכולה לדעת שאתה משחק איתה ולא איתי?"
"כי אני אוהב אותך באמת. אותה לא" הוא אמר.
"תוכיח לי" אמרתי.
"כשנחזור הביתה" הוא אמר ונישק אותי בקלילות על השפתיים.
——————————————-
הלכנו הביתה ברגל מאולפן הצילום.
בדרך כלל ההליכה לוקחת לנו 10 דקות.
היום היא לקחה קצת יותר.
הלכנו לאט.
היום אנחנו ביחד שנתיים.
הוא לא זכר את זה אפילו.
נכנסתי לבית שלי וטרקתי לו את הדלת בפרצוף.
לא רציתי לראות אותו עכשיו.
בעיקר לא אחרי כל הנשיקות שלו עם אנני על הסט.
אני יודעת שזה משחק,
אבל זה נראה כל כך אמיתי.
בשעה עשר וחצי הוא שלח לי SMS.
'אני פה בחוץ. בבקשה תצאי לדבר איתי'
יצאתי ולא ראיתי אף אחד.
עכשיו הוא גם עובד עלי?
לפני שסגרתי את הדלת ראיתי דף על הרצפה.
הרמתי אותו והיה כתוב עליו
'ג'ני שלי,
לא שכחתי.
באמת.
אם את מאמינה לי תבואי אלי לדירה.
אם לא אני אבין.
ג'ו'
לא ידעתי מה לעשות.
החלטתי ללכת אליו.
יצאתי מהבניין שלי והלכתי לבניין שלו,
2 רחובות ממני.
נכנסתי ועמדתי מול הדירה שלו.
עמדתי שם כמה דקות.
פתאום דף החליק מתחת לדלת.
הרמתי אותו.
'תיכנסי. אני לא אכעס אם תגידי שאת שונאת אותי ואת רוצה שהכל יגמר'
פתחתי את הדלת בשקט.
הבית היה ריק.
התחלתי לחפש אותו.
עברתי בשקט בכל החדרים עד שהגעתי לחדר השינה שלו.
על המיטה היה מונח עוד פתק.
'את סולחת לי? כי אם כן אני יכול לגרום לך להיות מאושרת'
הסתובבתי וראיתי אותו עומד מאחורי.
"את סולחת לי?" הוא שאל.
הנהנתי והתקרבתי לנשק אותו.
אחרי הנשיקה הוא אמר לי להסתובב.
שמעתי אותו נושם עמוק.
"עכשיו תסתכלי עלי" הוא אמר.
הסתובבתי בחזרה וראיתי אותו על הרצפה, כורע ברך.
"אני חושב ששנתיים הצליחו להראות לי כמה את מדהימה. כמה את יכולה לעשות אותי שמח. אני רוצה להיות זה שיעשה אותך שמחה ומאושרת כמו שאת עשית אותי. תתחתני איתי?" הוא שאל והוציא טבעת מהכיס.
הנהנתי והוא החליק לי אותה על האצבע.
הוא נעמד וחיבקתי אותו חזק.
"אני אוהב אותך. באמת. על הסט הכל משחק. את יכולה להיות בטוחה שאיתך הכל אמיתי"
"אני יודעת" אמרתי "אני מאמינה לך"