כשהדממה
כשהדממה תעטוף אותך עד עמקי נשמתך,
השאלות המכריעות יצוצו לראשך.
לרוב אין תשובה,
אבל יש את העובדות שנדחסו לתוך החלק האחורי של זיכרונך
ומעלים בך רגשות שחשבת שלא תרגיש עוד.
הרגש הנא שסוחט ממך כל טיפת אנרגיה כדי לנסות ולהוציא אותו החוצה,
ואין לך מה לעשות חוץ מלשבת בדממה ולתת לרגש להציף אותך,
לדמעות השמחה וגיחוח הכעס לקחת מקום יותך משמעותי בך.
ולוותר על שאלות בנאליות, להביט במבט שונה על עצמך
ואיך אתה בפני עצמך ולא כחברה.
כשהדממה תעטוף אותך עד עמקי נשמתך,
פשוט תקשיב למי שאתה באמת.
תגובות (2)
זה קשה,לבודד את עצמך בתור אינדיוודואל ולצאת אפילו ל5 דקות מהתלות בחברה. כול הכבוד שהצלחת! ממש אהבתי את הקטע! תמשיכ.י לכתוב!♡ אליה/ן
אהבתי מאוד, זה כל כך נכון!