nikolpetlach
המשך יבוא

אחרת- פרק 2 (חלק ב)

nikolpetlach 04/05/2015 659 צפיות אין תגובות
המשך יבוא

בפרקים הקודמים…
ג'יזל הולכת לבית הספר מוגלה שאחיה לואיס הוציא לה את כל הציוד מהתיק והכניס דף עם ציור של שטן. ג'יזל פונה לחברותיה והן מתעלמות מימנה, והיא מגלה שעושים עליה חרם.
————————————————————————————————————–
נגמר הבית ספר. חזרתי הביתה בסערה. אני לא יודעת איך לתאר את התחושות שיש לי עכשיו: עצב, דיכאון, כאב. אני מרגישה, כאילו כל העולם בוגד בי. אני.. אני… מיואשת, אני לא יכולה יותר. מה עשיתי? במה חטאתי? מה? מה קרה פה? מעכשיו, אני לא סומכת על אנשים. ועכשיו מגיעה השאלה שעוד יותר מעצבנת אותי… לספר לאמא או לא? אמא שלי בטח כמו כל האמהות תספר למורה ולמנהלת וכו', וזה סתם יביך אותי מול כל הילדים ואני ימשיך להיות ילדה מוחרמת. אולי.. אולי.. אולי אני יספר לסוניה, בת דודה שלי, היא אף פעם לא סיפרה מה שהוא שאני סיפרתי לה. אבל אולי, בגלל שאנחנו חברות טובות והיא אוהבת אותי ואני אותה, היא כן תספר כדי שהכל יהיה אצלי בסדר. אוף! איזה חיים גרועים!
אם סבתא שרה הייתה כמוני, בטח היו לה חיים קשים ואומללים. למה נזכרתי בה פתאום? מה יש לי בזמן האחרון? אופפפ אני עצבנית. טוב יש לי רעיון. אני ישאל את לוסי בפאלפון למה עושים עליי חרם. כן זה מה שאני יעשה. פתחתי את הפאלפון, וכתבתי ללוסי:
היי.
אני יודעת שעכשיו את לא ממש רוצה לשמוע מימני כי אתן מחרימות אותי.
אבל, אני בסך הכל רוצה לדעת למה.
כעבור חמש דקות של ציפייה היא התחברה:
היא: שקט ילדה
אני: לוסי מה נהיה מימך?
היא: אמרו לך שקט
אני: לוסי מה יש לך?
היא: את עושה דברים בלי שאת מודעת אליהם
אני: מה? איזה?
היא: כלום ילדה חסרת מוח
אני: מה עשיתי?
היא: כלום יא צדיקה
ואז היא חסמה אותי. שקט שרר בבית. אבל בתוכי, היה רועש. רועש כמו הר געש שעומד להתפוצץ. מה קרה לכולם? מה עשיתי בלי להיות מודעת לזה? אני… אני לא יודעת. אני מיואשת. מה קרה לכולם ביום אחד? ביום נעים אחד שהתחיל טוב ונגמר ביום הכי רע בחיים שלי? הלוואי שהייתי יודעת מה עשיתי.. הלוואי שהיום הזה לא היה עובר.. הלוואי…הלוואי…אני לא מאמינה שאני חושבת על זה……


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך