טיפוס על הר

אני הלכתי על ההר.
"אוי לא!" אמרתי לכל הקבוצה "ממש משעמם לטפס כאן! למה אנחנו מטפסים דווקא על הר? למה לא לטפס על השרפרף כדי לקחת את קופסת הממתקים!?" צרחתי לכל המשפחה.
"באמת, פרקר!" אמרה אימא שלי "הטיפוס על ההר הזה הוא בשביל לגבש בינינו!"
"אם את רוצה לגבש אותנו, תיקחי דבק ואז זה יעזור! בלי דבק, אנחנו אף פעם לא נתגבש!" אמרתי
"וואו, תסתכלו על כל הדשא מסביב להר" אמר לנו המדריך "תמששו את הדשא, הוא ממש רך ויפה וירוק!" אמר
"אנחנו שילמנו לך מלא לא בשביל שתאמר לנו למשש את הדשא!" אמרתי למדריך
"אהה.. אוקיי. בואו נעצור בקיוסק" אמר המדריך "מי רוצה לאכול?"
"הו, עכשיו אתה מדבר!" שמחתי.

"מה אתם רוצים לאכול?" שאל אותנו מוכר הקיוסק
"אממ.. אני רוצה לאכול טילון אגוזים" אמרתי
"אתה לא רוצה לאכול ארוחת צהריים!?" שאל אבא
"אני אוכלת משהו בריא לשם שינוי…" לעגה לי אחותי
"אני רוצה טילון!" התלוננתי "באלי משהו קר, ממש חם לי כאן!"
"טוב, איך שאתה רוצה…" מלמל אבא שלי והמוכר נתן לי את הטילון "אבל אתה צריך לשלם על זה מדמי הכיס שלך…"
"מה!?" צרחתי "למה!? בדרך כלל אתם משלמים לי על מה שאני קונה!"
"אתה מספיק גדול כבר בשביל לשלם על הדברים שלך בעצמך מדמי הכיס שלך!!" אמר אבי
"מה, למה רוני לא משלמת מדמי הכיס שלה!?" צרחתי. רוני היא אחותי המעצבנת.
"כי רוני היא חמודה ולא מעצבנת כמוך!" אמרה אימא שלי
"טוב.." אמרתי ופתחתי את הארנק שלי "כמה אמרת שהטילון הזה עולה?" שאלתי את המוכר
"18 שקלים" אמר המוכר
"18 שקלים!? זה ממש יקר!? מה זה!? אני יכול לתבוע אתכם על זה!!".

לאחר 4 ימים- "ואנחנו תובעים את מוכר הקיוסק על זה שהוא העלה בסתר את מכיר הטילון בקיוסק שעל פסגת ההר!! התביעה היא תשלום של… אגורה".

על ההר- "טוב, בסדר, אני אשלם" אמרתי והוצאתי 17 שקלים מהארנק שלי
"היי! זה 17 שקלים! אתה צריך 18 שקלים!!" צרח המוכר
"מה? זה סך הכול שקל אחד! מה כזה ביג דיל!?" צרחתי
"שקל זה הרבה!! אם הדולר היה עולה בשקל שלם, כולם היו צורחים!!" צרח המוכר
"טוב… אבל מאיפה אני אשיג שקל?" שאלתי
"אל תשאל אותי, אתה פשוט צריך לשלם לי את המחיר המלא! זהו!" אמר המוכר
"אבא?" שאלתי
"כן?" שאל האבא שלי
"אתה יכול להלוות לי שקל?" שאלתי.
טם – טם- טם!!
"לא" אמר אבא שלי
"אבא!!" צרחתי "בבקשה!!"
"נעשה התערבות!! אם אני מצליח לעשות סלטה משולשת, אתה מקבל שקל, אם לא, אתה יושב ועושה שיעורים במשך כל השנה!".
"התערבנו!" אמרתי ושנינו לחצנו ידיים.