ניה ולאון, האם אפשר לתקן לב שבור פרק 1

לינדה 02/05/2015 836 צפיות 2 תגובות

זו הייתה שעת לילה מאוחרת,הירח היה מלא וזהר על פניה הבהירות ועיניה הירוקות כחתול של ניה. היא תהתה מה צופן לה עוד הגורל, היא הייתה כל כך אדישה באותו לילה אפל שממש לא ציפתה את מה שיבוא, את מי שיבוא, את הגורל ששוב יסתובב סביב עצמו ויחזיר אותו. כעבור שלוש שנים מלאות כאב וזעם שבהם קרע את ליבה וזרק את אהבתם.
אבל לאון כן ציפה, הוא ציפה לה, לאהבת נעוריו הנצחית עם העיניים היפות והשיער הבהיר, את הילדה התמימה, הקטנה והטובה שניסה לשכוח ולהעלים מהלב, אך ללא הצלחה.
ליבו הרעיד את כל גופו ולא נתן לו שקט בלעדיה, כעת היה בחור בן עשרים ואחת, גבר נאה,גדול וחכם. הוא נסע לעבר שכונתה ותהה אם עדיין מסתובבת בשעות האלה ליד הגן האפל שבשעות האלה הירח זוהר עליו במלוא יופיו. כן ניה עדיין יצאה מדי לילה לנשום אוויר ולטייל לעבר הירח, למצוא תכלית לחייה, למצוא משהו שייתן לה סימן קטן שהיא תמצא אותו, את אהובה. אך היא לא ציפתה לו, היא תיעבה אותו לאחר שעזב אותה, שבורת לב.
האהבה הראשונה שלה בגיל 15, הנסיך שלה, החטא שלה, תשוקתה, כל ליבה. הוא עזב אותה ולא חזר, עזב אותה שבורה ולבד.
אך לאון לא שכח אותה, והוא רצה לחזור לחייה בכל מחיר, הוא עישן את הסיגריה שלו ובהה בה כמה דקות שנראו כמו נצח. "האם לגשת אליה?" שאל לליבו. יצא מן המכונית ופסע לעברה. ניה הבחינה בו וספרה נפל בין רגליה, דממה, הלם.


תגובות (2)

ממש נחמד, אהבתי את קו העלילה!
רק הערה קטנטנה – בסיפור עדיף לכתוב מספר במילים.
במקום 15 – חמש עשרה.
מצפה להמשך :)

02/05/2015 19:45

    באמת הייתה לי התלבטות אם לכתוב במספר או במילים כניראה שאת צודקת תודה רבה לך אשמח אם תקראי גם את ההמשך שארשום :)

    02/05/2015 19:49
סיפורים נוספים שיעניינו אותך