את אף פעם לא מתגעגעת לדבר טוב , עד שזה נעלם – פרק 6

ישר ניתקתי לא יכולתי לשמוע את המשך המשפט . הוצאתי את הסים מהפלאפון הישן ושברתי אותו לחתיכות קטנות זה היה קשה אבל הצלחתי . נעלתי את הדלת והתחלתי להסתובב בחדר לא יכולתי להרגע כבר חודשיים שאני מחוץ לעניין מה קרה שעכשיו רוצים אותי ? טוב אני חייבת לרדת למטה שלא יחשדו .
כולם היו בסלון וכנראה שלא מצאו את ספיר הפרצוף שלהם היה ברצפה
" מה עדיין לא מצאו אותה ? " שאלתי והסתכלתי על אריאל ואף אחד לא ענה לי
" אל תתבאסו , כשדיברתי איתה היא נשמעה מאושרת " אמרתי וחייכתי וליטפתי לאריאל את הראש
" וואי אולי תסתמי ?! את לא מבינה שלא אכפת לנו מהשרמוטה הזאת !? אבא של יואב מת ! " שיר צרחה עליי בקול חנוק ודמעות ללא הפסקה ומאז היה שקט , השקט שלפני או אחרי הסערה אני לא ממש יודעת .

איתי –
דנה ניסתה להסיח את דעתי בזה שהיא מנסה לשכב איתי אבל לא היה לי חשק אחריי איך שיואב הודיע לנו בטלפון שאבא שלו מת . כולנו הבאנו בחורות הביתה ציקי הביא את לירון הזאתי ודניאל הביא את ירדן ההיא ואריאל נתקע על נטלי , כאילו היא תשים עליו זאתי . רואים שעבר עליה יותר מדי וחבר זה הדבר האחרון שהיא צריכה .
" נו חלאס " אמרתי לה ומשכתי אותה ממני והיא התיישבה על המיטה
" איתי אני הולכת " היא אמרה בת זונה , איזה מין חברה יש לי ? במקום לתמוך בי ולדאוג לי היא רואה שטיפה קשה לי אז היא הולכת ?!
" סעי . זה נגמר בנינו אל תחזרי יותר " אמרתי לה וסימנתי לה עם היד לעוף מפה
" לא .. רגע .. בוא נדבר על זה איתי " היא אמרה וזה נראה שהיא לוקחת את מה שהיא אמרה בחזרה
" ביי , אני לא רוצה לראות את הפרצוף שלך יותר " אמרתי לה והיא הלכה אחריי עשר דק' כולם באו לחדר שלנו של הבנים אפילו שיר ומאיה ורומי . ואז שמענו דפיקות בדלת
" טוב כנראה שזה בשבילי .. אני הולכת עכשיו .. אממ נתראה מתישהו ? " היא שאלה ולא חיכתה לתשובה ויצאה והלכה בחזרה לחיים הטובים שלה כולנו היינו בחדר חוץ מנטלי . כולנו ישבנו בשקט שמענו את יואב מגיע כולנו הסתכלנו אחד על השני לראות למי היה תאומץ לרדת למטה והסתכל לו בעיניים . אף אחד לא זז כולנו ישבנו בשקט כמו דגים ראו שירדן ולירון מתחילות להשתעמם אז הן ירדו למטה כנראה להיות עם נטלי או משהו .

נטלי –
אני ויואב התיישבנו אחד מול השני והכנתי לו תה . הבנות שהבנים הביאו יצאו מהמקום
" מה עם ספיר ? " הוא שאל והתעניין , הוא רציני ? אבא שלו פאקינג מת ומה שהוא חושב זה על ספיר !? לא עניתי לו כעסתי
" נטלי , אל תכעסי עליי שאני דואג לה במקום לדאוג לאבא שלי .. " הוא אמר ולגם מהתה
" ועכשיו אני צריך להשיג 7000 ש"ח ואין לי .. " הוא מילמל לעצמו הוא בטוח חשב שאני לא שומעת אבל שמעתי כמו שצריך .
" למה ? " שאלתי אותו
" לקבר .. אבל שום מילה לאף אחד " הוא אמר ולגם עוד שלוק ארוך . אני יכולה להשיג לו
" אני יכולה להלוואת לך " אמרתי לו והוא הסתכל עליי מוזר
" איך בדיוק לילדה בת 16 יש 7000 ? " שאל וחייך בציניות
" אל תדאג " אמרתי לו . עליתי לחדר שלי ניסתי להדליק את הפלאפון וזה נדלק
" בבקשה שזה רק ייראה תמספר " מלמלתי לעצמי ונכנסתי ליומן שיחות תודה לאל שזה לא נשמר בסים שלפני כמה שעות שברתי .
" הי .. אממ אני יכולה שיחה ? "שאלתי ונכנסתי לחדר של הבנים ואיתי הביא לי את הפלאפון שלו הלכתי לחדר שלי והתקשרתי מחסום
" היי זאת רוז " אמרתי
" איזה רוז ? " הוא שיחק אותה , בנזונה מניאק
" חדר 201 " הזכרתי לו את החדר שתמיד הוא היה מזמין בבית מלון כדי לשכב איתי שם
" התקשרתי אליך קודם . " הוא בא להמשיך אבל קטעתי אותו
" הייתי עסוקה , אני מוכנה להפגש איתך היום " אמרתי לו
" אבל במחיר מיוחד , ב9000 " אמרתי לו , כל ה7000 יעברו ליואב והשאר אני אצטרך את זה להפלות למקרי חירום .
" את שווה כל אגורה , היום בעשר וחצי בחדר 201 את יודעת איפה "הוא אמר וניתקתי . החזרתי לאיתי את האייפון והלכתי לדירה הקודמת שלי , הדירה שאריק העיף אותי ממנה
" היי אריק , באתי רק לקחת כמה דברים " אמרתי לו והוא הנהן ופתח לי את הדלת הספיק להחליף מנעול למקרה חרום שאני לא אחזור לפה . לקחתי את התיק שהיה לי מתחת למיטה היו שם בגדים ויצאתי הלכתי לפארק הקרוב שליד בית המלון והתחלתי להתארגן שם , שמתי עדשות בצבע ירוק ממש ממש ממש בהיר . שמתי פאה שחורה והתחלתי להתאפר לא הייתי דומה לעצמי ואני שמחה שמתי את השמלה האדומה והעקבים השחורות ויצאתי לכיוון המלון , הגעתי לחדר 201 לקחתי נשימה עמוקה ונכנסתי .
" באת " הוא אמר וחייך והתחלתי בעבודה לקחתי את ה9000 בהתחלה הוא ההתנגד אבל אחר כך הוא הסכים הלכתי לפארק ומחקתי הכל ממש הכל והורדתי את העדשות והורדתי את הבגדים וחזרתי לעצמי בשעה 5 לפנות בוקר חזרתי . נכנסתי הביתה והסתכלתי במראה הבנזונה הזה אוהב להכות והפעם היו לי סימנים כחולים ביד ובגב אבל החולצה הייתה יכולה להסתיר את זה מרוב שכולם עסוקים במוות של אבא של יואב אז למזלי אף אחד לא חשד איפה אני . התקלחתי טוב טוב והחבאתי את הכסף וסירקתי את השיער ונעלתי את הדלת ונרדמתי . קמתי באחד בצהריים וכולם היו בבית ועדיין ספיר לא חזרה .
" לא חם לך עם הארוך הזה ? " אריאל שאל אותי וסימנתי לא עם הראש
" מה קרה לך בצוואר ? " הוא שאל והתקרב והעפתי לו את היד " תירגע עם הנגיעות , לא קרה לי כלום " אמרתי לו ונכנסתי למשרד של יואב
" יואב כמו מלכה השגתי לך את ה7000 רק הלכתי לבנק " אמרתי לו והוא הסתכל עליי בדמעות
" באמת ? באמת ? " הוא שאל הוא רצה להיות מאושר אבל איך אפשר להיות מאושר שרק אתמול אבא שלך מת ? הוא חיבק אותי חזק וכל הגוף שלי כאב . כאב פיזית ונפשית כאב מהמכות של אתמול