that night פרק 12

סבסטיאן ובליין ישבו על הספה בדירת החדר שבליין קנה להם. "אני אוהב את הדירה. ואותך." אמר סבסטיאן. "אני אוהב אותך גם." חייך בליין ותן לו נשיקה מהירה. "ורק שתדע שאני מת על דירות חדר. הן הרבה יותר טובות מדירות גדולות ומעצבנות." המשיך סבסטיאן. "אני שמח שאתה אוהב את המקום." החזיק לו בליין את היד. ואז סבסטיאן שאל, "מאיפה היה לך כסף לקנות דירה?" "טוב.. אז האמת שדודה זקנה ועשירה שלי נפטרה-" "אתה בסדר?" קטע אותו סבסטיאן. "בכלל לא הכרתי אותה. אז היא הורישה לי מלא כסף, וכסף לקולג' כבר יש לי מההורים, אז.. כן." סיים בליין. "אני לפחות יכול לשלם על חצי?" ביקש סבסטיאן. "לא! אנחנו הולכים לגור יחד בדירה שאני קניתי לנו." אמר בליין. "טוב. אני צריך לספר לאמא שלי, אם אנחנו עושים את המעבר השבוע, כמו שאמרת." סבסטיאן לא הפסיק לחייך מאז שהם יצאו מבית הקפה. "בסדר. אז בוא נלך לספר להם ביחד." הציע בליין. וסבסטיאן הנהן (עדיין מחייך) ושניהם יצאו מהדירה. הם נכנסו למכונית של סבסטיאן וסבסטיאן התניע ונסע לכיוון הבית שלו.
כשהם הגיעו ונעמדו מול הדלת סבסטיאן עצר את בליין. "היא תשמח, נכון?" שאל את בליין. "למה שהיא לא תשמח? אני דמות חיקוי נהדרת. הבחור הכי טוב שהיא יכלה לבקש." צחק בליין. "נכון." אמר לו סבסטיאן ופתח את הדלת. אמא של סבסטיאן ישבה ליד השולחן והתעסקה בטלפון שלה. "אמא? יש לנו משהו לספר לך." אמר סבסטיאן. היא הרימה את העיניים מהטלפון והסתכלה עליהם בציפייה. "אנחנו, אה.. עוברים לגור ביחד!" נופף בליין במפתחות. היא נעמדה וחייכה חיוך גדול. "ברצינות? איפה? זה קרוב?" היא שאלה מהר. "כן, זה ממש קרוב." הרגיע אותה סבסטיאן. "מתים על אוהיו." צחקק בליין. הוא היה ממש נרגש וקיווה שגם ההורים שלו ישמחו ככה.
הוא עדיין קיווה את זה כשסבסטיאן נהג לבית של בליין. ההורים של בליין היו לגמרי בסדר עם זה. אמא של בליין שמחה נורא וחיבקה את סבסטיאן ואבא של בליין קצת חרק שיניים, אבל עדיין חייך ולחץ לסבסטיאן את היד. "רק אל תזרוק לו בטעות את הג'ל לפח. עשיתי את זה פעם, וזה נגמר רע." אמר לסבסטיאן אבא של בליין. סבסטיאן צחק. "בסדר, אדון אנדרסון." אחרי שהם יצאו מהבית של בליין ותיישבו בתוך הרכב שוב, בליין צחקק. "אדון אנדרסון?" "היית מעדיף שאני אקרא לך אדון אנדרסון?" שאל סבסטיאן בחיוך. "זה באמת נשמע סקסי. אבל לא סקסי כמו אדון סמית'." התקרב אל סבסטיאן. "אתה חושב?" אמר סבסטיאן בשקט ושם לבליין יד על העורף. "כן." לחש בליין ונשכב לאט מעל סבסטיאן ונישק אותו.
קורט צעד ברחוב ואז קרו לו הרבה טעויות בבת אחת. הוא עבר בטעות ליד הבית של בליין, הוא שם לב בטעות שהרכב של סבסטיאן חונה שם ואז הוא עשה את הטעות להציץ לשם. סבסטיאן שוכב על המושב האחורי ובליין נשען מעליו ומנשק אותו בעיניים עצומות. הם היו לבושים וזה, אבל קורט ראה לאן זה הולך. ואז קרה לקורט משהו מדהים. הוא ראה בליין מתנתק מסבסטיאן ואומר משהו, ושניהם צחקקו וחייכו. ואז ראה סבסטיאן משעין את בליין בחזרה עליו ומנשק אותו שוב. ואז קורט הבין, שטוב להם. הם שמחים. הם מאוהבים. ופתאום הוא התגבר על בליין. הוא חייך והמשיך לצעוד ברחוב.
בינתיים סבסטיאן כבר הרגיש את החום עולה ברכב, ובפעם הראשונה אי פעם הוא עצר בליין. "היי, בליין. " בליין התנתק מהצוואר החמים של סבסטיאן ונאנח. "מה?" "מה דעתך שננסה את המיטה בדירה החדשה במקום להזיע פה?" בליין חייך ונשען לנשק אותו עוד פעם אחת לפני שהם נסעו לדירה.