"אם רק תתני לי להישאר"-פרק רביעי.

·אושר·
"אה אחי" עניתי לאליאור.
"מה קורה גבר? איפה אתה?"
בדרך לשדה התעופה עד שמצאתי כרטיס, אל תגיד לי שהגעת כבר" נכנסתי ללחץ עוד לא עליתי על הטיסה בכלל.
"לא, אל תילחץ אחי. אנחנו עוד שעה מינוס פלוס במלון" אמר וצחק. ואני התחלתי להילחץ. "מה אני עושה אליאור? עוד לא עליתי על הטיסה" נלחצתי.
"דבר עם ליאב הוא גר באילת"
"וואי אחי גאון אני אדבר איתך" אמרתי במהירות וניתקתי, התקשרתי לליאב.
"נו תענה כבר, תענה" התחלתי להילחץ.
"אה אחי כבר לא שומעים ממך" ענה לי חשבתי כבר שאני מקבל התקף לב.
"אחי אין לי זמן אני חייב תעזרה שלך, יש מצב אתה עוזר לי?" שאלתי בלחץ.
"בטח אחי מה שאתה צריך"
"יופי תקשיב אני צריך שתלך למלון לאונרדו, חדר 513 על שם אליאור כחלון ותתקשר אלי משם אני אגיד לך מה לעשות"
"אני מתלבש ויוצא. עוד משהו?" שאל ונזכרתי.
"אני צריך שתעבור בחנויות שאני אשלח לך בוואצאפ ותביא מהם תדברים. כבר שילמתי על הכל רק תיקח" אמרתי בתקווה שהוא יסכים.
"טוב אבל תשלח מהר אני כמעט מוכן" אמר וכבר חשבתי על הפנים של ליני שלי שהיא תראה את הכל.
"תגיד אחי, למה כל זה?" אמר ואני חייכתי מהמחשבה על ליני.
"להחזיר את האישה שלי" אמרתי בחיוך ונכנסתי לשדה התעופה.
"פשש וואלה פיספסתי הרבה מי זאת? אני מקווה שהיא שווה את זה" צחקתי היא שווה הרבה יותר מזה.
"אתה לא תאמין זאת לינוי" אמרתי וצחקקתי.
"איזה לינוי? אחות של אליאור לינוי? לינוי הזאת?" שמעתי אותו בשוק.
"כן זאת. מסתבר שהיא אהבת חיי. טוב יאללה אחי אני חייב לעלות לטיסה אני אשלח לך הכל. נדבר" אמרתי וניתקתי.

·לינוי·
"הי ליני" ראיתי את ליאב מסתכל עלי בחיוך ואני הסתכלתי עליו בהלם.
"היי לי..ליאב, מה אתה עושה פה? זה החדר שלי 513" הסתכלתי עליו בבילבול ושאלתי.
"את זה, את תגלי בהמשך" אמר, נישק אותי בלחי והלך. "אה ותהני" צעק מרחוק.
אוקיי, מה הולך פה? "מוזר" מילמלתי וגילגלתי עיניים.
נכנסתי לחדר, וראיתי את החדר הכי יפה שראיתי על המיטה היה שוקולדים מסודרים בצורת לב ופרח בפנים, על השידה היה קופסא מלא בקרמים שאני משתמשת בהם, נכנסתי לשירותים. "וואו" הדבר היחיד שיצא לי מפה היה שם חלוק לבן, ובקולב היה שמלה מושלמת בצבע ורוד אפרסק חלק קצר עם שרשרת גדולה ורודה ונעלי עקב ורודות מיוחדות. יצאתי מהשירותים ופתחתי את התיק חיפשתי את המטען נגמר לי הסוללה, חיברתי לשקע ונכנסתי להיתקלח, מילאתי אמבטיה שמתי שירים ונכנסתי למקלחת. אחרי שלושת רבע שעה אני חושבת היה דפיקה. "רגע" צעקתי ושמתי עלי את החלוק הלבן, הוא כזה נעים.
פתחתי את הדלת וראיתי מישהו מהשירות חדרים.
"שלום לינוי כחלון?" חצי אמר חצי שאל.
"כן?"
יש לי משהו בשבילך קחי, המשך חופשה נעימה" אמר ונתן לי מכתב.
"תודה ביי" אמרתי וסגרתי את הדלת. מוזר מי שולח מכתבים היום. גיחחתי לעצמי ופתחתי את המכתב.
"קטנה שלי אני מקווה שאהבת את המתנות אבל זה לא הסוף. כמו שאני מכיר אותך נכנסת לעשות לעצמך אמבטיה ועכשיו תמרחי קרם ותיכנסי למיטה. אז את הדבר האחרון תשני יש לי הפתעה בשבילך. תקחי את השמלה שבמקלחת ותלבשי אותה קניתי אותה במיוחד בשבילך.
תתקשרי לאליאור הוא יבוא לאסוף אותך שתסיימי.
אני אוהב אותך נסיכה שלי,נתראה
אה וכמעט שכחתי בלי הרבה איפור את הכי יפה בטבעי." קראתי את המכתב וחייכתי לעצמי. בכל מילה ומילה החיוך שלי התרחב יותר ויותר. טוב מעניין מי זה. הלכתי לשידה ושמתי את כל הקרמים שלי. לבשתי את השמלה. "וואו היא מושלמת" אמרתי לעצמי שהסתכלתי במראה. הוא מכיר אותי ממש טוב מסתבר. אולי אושר? לא אין מצב הוא לא כזה רומנטיקן. העברתי בקטנה מלחיק בשיער ואספתי את הפוני בסיכה. התאפרתי בקטנה ונעלתי את הנעליים. הסתכלתי במראה והתקשרתי לאליאור.
"אחי המושלם, אתה בא לאסוף אותי?" שאלתי בחיוך.
"את מוכנה?"
"כן"
"שתי דקות אני ואלי אצלך, ביי"
"רגע אליאור"אמרתי מהר אבל הוא כבר ניתק.
שמתי בינתיים שפתון שקוף והסתכלתי במראה. שמעתי דפיקה בטוח אלי ואליאור
"יאללה ליני בואי יוצאים, וואו" אמר כשהסתכל עלי.
"איזה חברה מושלמת יש לי" אלינור אמרה בהתרגשות וחיבקה אותי. טוב מה יש לכולם היום?
"אחותי את מושלמת"אמר אליאור וחיבק אותי.
"יאללה הולכים" אליאור אמר כשהתנתק ממני.
"רגע תמונה קודם" אמרתי בחצי צעקה והם נבהלו צחקתי.
"והפעם זה ככה. אני ואלי, אלי ואליאור,אני ואליאור, אלי ואליאור. שכחתי מישהו?"
"אחותי שכחתי אותי ואת אלינור. נפגעתי" אליאור אמר בציניות ילדותיות.
"נו סתום אתם היום מצטלמים מלא אתם מושלמים ביחד" אמרתי ואלי הסמיקה.
אחרי איזה חצי שעה סיימנו להצטלם העלתי לאינסטגרם תמונה וכיביתי את המסך.
יצאנו מהמלון ונכנסנו לאוטו. אליאור שם כמובן שירים בווליום שאף אחד לא יפספס אותו. אחרי כמה זמן הגענו למועדון הכי מבוקש באילת.
"אחי לא שאני מזלזלת בך אבל איך אתה רוצה שניכנס יש מלא אנשים" אמרתי והעברתי את מבטי על כולם. "איך אמרת שאני לא מזלזלת בך? יופי אז סתמי ובואו אחרי" אמר והחזיק בידיים שלי ושל אלינור וגרר אותנו אחריו. הוא לקח אותנו למאחורה ונכנסנו מהכינסה האחורית.
"מסתבר שזה היום ערב קריוקי. ליני את עולה לשיר?" אליאור אמר ואז שאל גיחחתי אני? לשיר? כבר מלא זמן שלא שרתי.
"את כל כך יפה אני חולם עליך בכל לילה שאת שמה את ראשך על הכתף מחבקת אותי בלי סוף" שמעתי קול מוכר שר.התעניינתי והתקדמתי לכיוון הקול.
"עכשיו את רחוקה הלכת ניסית להיות עם מישהו אחר סיפרת לי שבינכם לא הכל עובד ולפעמים את חושבת עלי" הגעתי לבמה וראיתי את אושר יושב על כיסא מסתכל עלי בחיוך ושר.
"מתגעגע אל היופי שלך ויודע שאם לא תחזרי אשתגע כמה עצב נשאר לי בלב"
הסתכלתי בעיניים של אושר והוא בשלי הרגשתי כאילו אנחנו לבד שם. אין מסביבנו אף אחד זה רק אני והוא.
"את זוכרת שקבענו ללכת לסרט" הוא הסתכל עלי והתקדם אלי.
"והתחלנו מאז את הדרך כמה אושר היה אז בלב, אז בלב" הוא עצר וליטף את הלחי שלי.
"יפשלי אני מצטער אני לא יכול לחיות בלעדיך את החצי השני שלי אני לא יכול לחיות בלי החצי שלי" אושר אמר ואני התחלתי לבכות כמו ילדה קטנה.
"אל תבכי קטנה שלי אני לא אוהב לראות אותך בוכה" אמר ואני צחקתי.
"אני אוהבת אותך דביל אחד ואם עוד פעם אחת תבגוד בי זה יהיה הפעם האחרונה שתראה אותי" אמרתי כשחיבקתי אותו.
הוא הרחיק אותי וקירב את המצחים שלנו אחד לשני. "אני אוהב אותך יפשלי אני מצטער" הוא אמר ונישק אותי. נשיקה עדינה.