לאבא שלי יש סולם

לאבא שלי יש סולם ושעון וכוס ברנדי ביד. הוא אמר לי שחשוב לדייק כי אם יש מישהו שאף פעם לא יחכה לי הוא הזמן. אז אמרתי לו שייקח תשחץ ,כי צריך למהר,לא להזניח,שלא יהיה כמו סבתא.
"כל יום אני פותר תשחץ"
כאילו שגברת אלצהיימר מפחדת מאנשים שפותרים תשחצים.
אם אני מקבלת את המנה היומית שלי אני בטוח אגיע , אל תדאגי – ככה היא אמרה לי איזה לילה שתי דקות לפני שנרדמתי.
אז אבא לא מבין ואני לא יודעת כבר איך להסביר הרי מי צריך סולם כשעוד כמה זמן הוא כבר לא יזכור מה המטרה שלו ואז גברת אלצהיימר כבר תעזור לו לטפס.
אז אני מטפסת לאבא על העצבים כמו שאבא מטפס על הסולם בבוקר כי כושר זה המפתח
חבל שזה לא המפתח שסוגר את הדלת לגברת אלצהיימר. חבל שלא משנה באיזה מנעול אני אשתמש נגד הגברת תמיד מר אלכוהול יעבור את כל הדרך, בין כל המכשולים, התשחצים והאימונים ויגיע אליה, הוא ואבא שלי איתו.