"אם רק תתני לי להישאר"-פרק ראשון, ניסיון

תסתכלו ברציתי ללהוסיף.זה חשוב. וכמו שהבנתן זה פרק ניסיון ואני אשמח לתגובות.
"דיי נמאס לי ממך, תעזוב אותי כבר. תבין אני ואתה כבר לא ניהיה ביחד, אתה בגדת בי אחרי שכל כך סמכתי עליך, אני שונאת אותך!" צעקתי על אושר
אני לא מאמינה שאחרי חודשיים שאנחנו ביחד, החודשיים הכי יפים שהיו לי בתקופה הזאת אני לא מאמינה שהוא הלך והתנשק עם לינוי הפרחה של השכבה.
"די אהבה שלי אני מצטער, אני לא ידעתי מה אני עושה הייתי שיכור. אני בחיים לא יפגע בך אהובה קטנה שלי, אני בחיים לא הייתי עושה לך את זה" הוא הסתכל עלי עם העיניים המיוחדות האלה שלו. ראיתי שהוא מצטער ראיתי שכואב לו אבל אני לא יכולה לסלוח.
תמיד אח שלי היה אומר לי מה שבוגד בפעם הראשונה תמיד יבגוד גם בפעם השניה.
"די אושר תעזוב אותי, אם אתה באמת אוהב אותי תשחרר אותי בבקשה" התחננתי אליו שיעזוב אותי ידעתי שאם אני יסתכל עוד קצת בעיניים שלו אני יחזור אליו כאילו כלום.
"יפשלי אני באמת מצטער אני בחיים לא הייתי עושה לך את זה, הייתי שיכור אני לא ידעתי מה אני עושה, אני מבטיחה לך שאני אשמור עליך גם אם לא ניהיה ביחד." אושר נישק לראשי באהבה הרגשתי את זה, הרגשתי את אהבה שלו הרגשתי את החרטה שלו אבל פשוט לא יכולתי לסלוח.

—
"אני אהרוג אותו! אף אחד לא יפגע בקטנטונת שלי. אני מבטיח לך ליני הוא לא יתקרב למשפחה שלנו יותר." אליאור קבע עובדה. לא רציתי שזה מה שיקרה הם החברים הכי טובים אני לא רוצה שהם יריבו בגללי. זה לא מגיע לאושר ולא משנה כמה נריב. הוא לא יכול להישאר לבד ההורים שלו נטשו אותו אצלנו שבא לישון פה שהיה קטן, ועד לפני חצי שנה הוא גר אצלנו עד שהתחיל לעבוד והוא החליט להיות עצמאי. אמא שלי קיבלה את זה הכי קשה שהוא החליט לעבוד לדירה לבד אבל בסוף לאחר הרבה הסבר ושיכנועים מצד אליאור אבי ואושר היא הבינה אותו ונתנה לו לעבור.
"לא אליאור אל תנתק איתו קשר בגללי זה לא מגיע לשניכם כנראה שלא היינו צריכים להיות ביחד" אמרתי לו וניסיתי להרגיע את הבכי.
הוא חייך אלי חיוך קטן ויפה וחיבק אותי, כמה שהייתי צריכה את החיבוק הזה. "אוקי יפשלי אם זה מה שאת רוצה, אבל אני לא רוצה שהוא יתקרב אליך אני לא מוכן שתיפגעי שוב" שמחתי לשמוע את זה. עדיין דאגתי לאושר לא משנה מה קרה או מה יקרה הוא עדיין חלק מהמשפחה.
"אליאור, אני אוהבת אותך אתה האח הכי טוב בעולם" אמרתי לו בחיוך. הוא הסתכל עלי בעיניים ואמר בחיוך "נסיכה שלי את הכי חשובה לי ואני לא מוכן שתיפגעי ולא משנה בגלל מי זה, אף אחד לא שווה את הדמעות היקרות שלך. שמעת אותי?!" צחקקתי רק אליאור יכול להצחיק אותי כשאני בוכה הוא האח הכי טוב שיכולתי לבקש.
"יופי אחות, ככה אני אוהב אותך. ותיזכרי תמיד ברביות לא בוכות" חייכתי אליו והגעתי למסקנה שהוא צודק ברביות לא בוכות. אני לא יבכה בגללו. הוא זה שהפסיד אותי לא אני אותו הוא בגד בי לא אני בו. ככה שכבתי במיטה וחשבתי עד שלבסוף עיני נעצמו ונרדמתי.
—-
באמצע הלילה הרגשתי שמישהו נכנס לחדר ומחבק אותי הסתובבתי לראות מיזה וראיתי את אושר. חייכתי את החיוך הכי גדול שלי והתכרבלתי בתוכו. "אושר?" שאלתי לוודא שזה באמת הוא.
"תשני קטנה שלי" נשק לראשי ועטף אותי עם זרועותיו.
נרדמתי בחיוך.