הבית שלי (פרק 17)

יש!
***
מחר תחרות הכשרונות.
זה המחשבה הראשונה שלי.
אורן מציג סרט בכיכוב ניק.
זו המחשבה השנייה שלי.
אורן.
זאת המחשבה השלישית שלי.
אני יוצאת ללימודים, לא רואה אף אחד שאני מכירה בדרך, אם אתם לא כוללים את טרייסי.
זאת שהתמודדה מול כריס.
האם היא ניצחה?
היא בוחנת אותי במסדרון וממשיכה ללכת בהליכה מהירה.
אני ממשיכה ונכנסת לכיתה, מתיישבת ליד לילי, אבל היא קמה והולכת לשבת ליד קורטני.
איזו מוזרה. מה עשיתי לה?
ליאו מתיישב לידי.
"מה קרה עם לילי? מה היא סיפרה לך?" שואל.
"כלום, למעשה, היא לא 'סיפרה' כלום כבר ככה ימים" אני אומרת והוא קם וניגש אליה.
אורן נכנס לכיתה ומתיישב לידי.
"היי" אני אומרת לו.
"היי" עונה, נראה קצת נבוך.
"אז… מה עם תחרות הכשרונות?" אני שואלת.
"זה מעולה. גמרתי לערוך את הסרט הזה, אלוף הבננה… זה קומדיה על איזה קוף משוגע, שזה ניק. הוא יעשה הכל כדי להתפרסם" אומר אורן.
"נחמד" אני אומרת והשיעור מתחיל. מי ידע שזה יעשה את המצב מביך?
קלואי וברנדון נכנסים יד ביד לשיעור באיחור, וקלואי מסתכלת עליי ומחייכת, ברנדון סתם מסתכל עליי לשנייה קטנה, ואחר כך הם מתיישבים בפינה שבסוף.
כשנגמר השיעור אני רואה את טרייסי מחכה מחוץ לדלת.
"ג.. אמנדה. אני צריכה אותך לשנייה" אומר ולוקחת אותי לצד, כשאורן שולח לעברי מבט שואל אני שולחת לו מבט כזה בחזרה.
"שלום טרייסי. את תהיי בתחרות הכשרונות מחר?" שואלת.
"אני אבוא לצפות… למה את שואלת?"
"את תהיי מהשופטים? כידוע לך, השופטים הם נערים בגילך. אני רק מקווה שהם לא ילכו בעקבות הרכילות" אומרת.
"אני לא שופטת" אני אומרת ושואלת שוב: "למה?"
"תבואי לעמדה של המנהל בהפסקה" אומרת.
"בסדר…" אני אומרת ומוסיפה: "מי השופטים?"
"אני יודעת רק שמות פרטיים, אני חושבת שהוזכר קלואי, קירה, טים וברנדון" אומרת ומוסיפה: "השמות שלהם ייכתבו על כיסאותיהם, תוכלי לראות זאת מחר" אומרת טרייסי והולכת.
אוקיי, אני מודה שטרייסי דיי סקרנה אותי.
אני מתחילה ללכעת כשלילי נעמדת מולי: "את באה מחר לתחרות הכשרונות?" שואלת.
"כן" אני אומרת.
"איפה תשבי?" שואלת לילי, אני מניחה שהיא רק רוצה לשבת לידי.
"אורן ישמור לי מקום מקדימה" אני אומרת והיא מחייכת ורצה.
למה כולם מוזרים היום?
אני ממשיכה ללכת עם אורן לחדר, וקלואי נכנסת.
"שמעתי שאת שופטת" אני אומרת לה.
"כן. אני וברנדי" אומרת ומחייכת.
אורן יוצא כשאומר: "אני מבין שזו שיחת בנות" והולך.
"אני מתרגשת!" אומרת ושואלת: "איך איתך ועם אורן?"
קליק!
אני שומעת קליק של מצלמה.
"שמעת את זה?" אני שואלת.
"את מה?" שואלת קלואי.
"לא משנה" אני אומרת.
"אז איך איתך ועם אורן?" שואלת קלואי.
"מביך" אני אומרת לה.
"מתגברים על זה" אומרת ומוסיפה: "החלטתי החלטה מאוד חשובה".
"מה?" אני שואלת.
"אני משאירה את התינוק".