משפחה כן בוחרים – פרק שני

אני צופה בסרט. "הארי פוטר", הרבה מכירים. נושמת עמוק, מתעטשת. חפצה לפופקורן.
הארי פוטר ואוצרות המוות חלק 2. סרט מרתק, אבל אתכם זה בטוח לא מעניין.
אני מתנתקת מהמיטה, מפהקת ועצלנית. הולכת להכין פופקורן במטבח, מהמיקרו.
אני יורדת למטה, ורואה את ליאו יושב עם החבר שלו, ליאם. הם צופים בסרט, לא חינוכי במיוחד. אסור לצפייה מתחת לגיל 18, כי יש שם המון הריגות ודם. אני צפיתי בזה, ואני בת 15. לא כל כך גרוע, בימינו ילדים רואים 'פסיכו', שזה ממש מחוץ לגבול.
משהו מנצנץ מהמטבח. אני רוצה להעיר לליאו וליאם. זה דחף בלתי נשלט.
" ליאם, ליאו, הסרט שאתם רואים אסור לצפייה, "
"את ראית אותו, " אני שמה לב שהוא דוחף את ידו הימינית בקערת פלסטיק כחולה ושרוטה. ליאם מפהק, לידו.
"השעה שתיים עשרה בלילה, " זה מן מסר סותר, הוא עדיין בן 12. קטן אבל ערמומי.
"ליאם ביקש אישור מאבא שלו וקיבל. "
"ברור, כי לא אכפת לא ממנו! "
מה אמרתי עכשיו? שיט, ליאם בטח נעלב! מאוד, אני הייתי מרסקת את מי שהיה אומר לי את זה!
"זה בסדר. " הוא עונה למצוקתי. "אני כבר רגיל לזה. וחוץ מזה, זה נכון, " הוא פונה אליי, וגם אל ליאו.
"אני… אני מצטערת מאוד, באמת. זה פשוט נפלט לי מהפה, אני… "
"אין לך מילים. " צצה פתאום גוון מהמטבח. אני בהלם שיש לה הכוח להישאר ערה.
"מה את עושה פה, גוון? את צריכה כבר להיות במיטה! היית צריכה להיות שם ממזמן! "
"תירגעי, אוקיי? " אומר לי ליאו, בתוקפנות. "את לא צריכה לדאוג לנו כל הזמן, " הוא קם, מעוצבן. אני מבינה למה, אבל מנסה להכחיש את זה.
"מה לעזאזל קורה כאן? " פולט ליאם, נבוך. בטח כועס, למרות ביישנות היתר שלו.
"ליאו, תחזור לישון! ליאם, תלך הביתה. גוון, כמו ליאו!" אני נושמת עמוק, מעוצבנת. ליאם גר פה ליד, אז הוא לא מפחד. טוב, לא כל כך.
הם עושים כהוראותיי. שאני מעוצבנת, אני מאיימת.