תחזור הביתה
אני משתגעת בשקט של עצמי, גוועת מהטירוף שהולך ומתחזק בתוך ראשי.
הדאגות שלי גוברות עם הדרגות על הכתף, הגעגועים מתחזקים עם המרחק המעייף.
אני לא מפסיקה לאכול סרטים וסיוטים על מה שעובר עלייך שם בשטחים.
מסתכלת על התמונות אולי יכסו בשכבות את החור בלב, אך הדאגות דואגות שהחור ישאר גדול וכואב.
לא לשמוע את הקול שלך, לא להביט לתוך העיניים המבריקות שלך, לא לגעת בעור החם והנעים שלך, מחרפן אותי.
תחזור כבר הביתה, אני לא מבקשת הרבה, תחזור הביתה…
ואת החור שבלב תכסה.
תגובות (1)
ואו את כותבת מדהים בעיניי .אשמח לדבר איתך..