Crazy In Love – פרק 1
"נו אור מצאת כבר דירה?" ענבל שאלה אותי בזמן שהכינה לה קפה "לא.. דיי נמאס כבר לחפש אני לא מוצאת שום דירה!! וגם אם כן אז השותפה מוזרה או שהדירה קטנה מידי" אמרתי בעצב "אה ותכיני לי גם" הודעתי לה והמשכתי לסרטט את הדגם.
"מי מלכה?" היא שאלה והביאה לי את הקפה, "אני" עניתי והיא הרימה גבה, "חח נו את למה?" שאלתי אותה "כי מצאתי לך דירה מושלמת!!" היא אמרה.
"רצינית?" שאלתי בשוק, "כןכן למיכל התפנה מקום בדירה שלה, השותפה התחתנה והם מחפשים עוד שותפה, וגם הדיירים ממש נחמדים את ממש תאהבי אותם" היא אמרה, "רגע, מה זאת אומרת הדיירים?" שאלתי אותה ושתיתי מהקפה
"זאת בעיה קטנה באמת, מיכל גרה בבית פרטי דיי גדול אבל כדי לשלם את השכר דירה היא גרה עם עוד שותפים בגיל שלנו אל תדאגי אני מכירה אותם הם מהצבא" היא אמרה, "כמה הם?" שאלתי, "הם חמש אנשים ואתך בעזרת השם שישה , הם שלושה בנים ושלוש בנות"
"את רצינית? אמרת קצת חשבתי מקסימום ארבע אבל זה מלא אנשים!" אמרתי
"לאלא תקשיבי הבית ענק באמת! לכל אחת יש חדר משלו והם בקושי רואים אחד את השני, הם גם ממש חמודים והם בעבודה מהבוקר עד הצהריים ותמיד בערב הם יוצאים, אם את רוצה את יכולה לצאת איתם ואם לא אז יש לך את כל הבית לעצמך, את ממש תאהבי אותם. מה אכפת לך לכי תדברי עם מיכל את במילה מכירה אותה, באמת שהדיירים מושלמים מה יש לך להפסיד? אני חותמת לך את תמותי עליהם!" היא אמרה "לא יודעת…" אמרתי לה "איך הדגם?" שאלתי והראתי לה את הדגם שעיצבתי כל הבוקר, "וואי הוא ממש יפה, אני בטוחה שטומי יאהב אותו" היא אמרה "אה.. וקבעתי לך כבר פגישה עם מיכל לגביי החתימות, תחשבי בפגישה אם את רוצה אבל את חייבת ללכת" היא אמרה "ואת לא מבינה איך הבנים חתיכים, אני במקומך הייתי קופצת על ההזדמנות" היא אמרה "אבל פדיחות לגור עם בנים… וגם הם יוצאים למסיבות מה הקשר שלי לזה?" אמרתי וצבעתי את הדגם. "את לא חייבת לצאת איתם כל הזמן, ותתחילי לצאת קצת מהעבודה, את כל החיים שלך פה ואת אף פעם לא יוצאת ונהנית והנה הזמן שלך להתחיל! ואת לא מתה לעוף מהבית של ההורים? להפסיק להיות הילדה הקטנה שלהם שהם מאכילים אותך בכפית כל הזמן?"
"וואוו הם ממש לא מאכילים אותי בכפית" אמרתי לה בעצבניות, "אבל עדיין אור את כבר יצאת מהצבא כבר לפני שנה פלוס, עכשיו תתחילי למצוא לך חיים משלך! סבבה יש לך עבודה והכל אבל מה עם בית? עם לצאת להשתחרר קצת? גם מיכל ממש התלהבה כשהיא שמעה שזאת את!" היא אמרה "יש בזה משהו…" אמרתי לה "רגע איזה מיכל?" שאלתי "מיכל סריף" היא אמרה "מההה? וואי כמה זמן לא ראיתי אותה!!!" אמרתי "איך התגעגעתי!!" אמרתי לה
"תמיד אני צודקת, והנה את רואה, לכי לשם ואם תרצי תחתמי" היא אמרה ותפכה לעצמה על השכם וצחקה "איך יש לנו את אותו קשר דם איך? ולמה לא אמרת לי לפני זה שזאת היא אהבלה!" שאלתי אותה "צריך לשאול את אמא והיי חמודה אני יותר חכמה" היא אמרה "חחחחחחחחח" צחקתי והיא הרביצה לי עם הכרית "חייה בסרט" היא אמרה
"טוב קבעתי לך את הפגישה איתה עוד יומיים, אם הכול ילך חלק בסוף השבוע כבר תעברי לגור איתם" היא אמרה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"ענבל מה הכתובת?" שאלתי שוב "סביון, רחוב ההדס 20" היא אמרה "אוקיי" אמרתי, "בהצלחה נשמה, אמרתי לאמא היא ממש מתרגשת" היא אמרה "חחח עאלק מתרגשת מתה שאני יעוף מהבית" אמרתי וצחקנו "וואי איזה פחד" אמרתי "אל תדאגי הכול ילך טוב, אני חייבת לעוף תודיעי לי איך הלך בהצלחה" היא אמרה וניתקתי.
אוקיי הנה הגעתי, עדיין לא אמרתי למיכל רציתי לעשות לה הפתעה, מיכל הייתה חברה ממש טובה שלי ושל ענבל, כל היסודי והתיכון היינו ביחד אבל בצבא כבר לא שמרתי על קשר עם אף אחד… ענבל כן שמרה איתה על קשר כי היא הייתה איתה באותו בסיס.
"היי את אור?" היא שאלה "כן" אמרתי "את לירז?" שאלתי, וואי היא ממש יפה, ממש אבל!, "כןכן, מיכל מתקלחת היא תכף תצא בואי אני יעשה לך סיור" היא אמרה וחייכה "אוקיי" אמרתי וחייכתי
"צמאה? רעבה?" היא שאלה "לא לא תודה" אמרתי, "אוקי" היא אמרה בחיוך ועשתה לי סיור, וואי הבית מדהים!, יש פה גם בריכה ומכון כושר קטן, מטבח ענק, סלון ענק , בבית יש שני קומות חצר עם הבריכה ובחוץ בחצר יש גם חדר קטן של החדר כושר, הקומות הן רחבות וענקיות ככה שלא צריך עוד ובקומה השנייה יש שישה חדרים, הקומה היא מרובעת ענקית שיש בכל קיר שני חדרים צמודים ושירותים בכל צד של החדר ומקלחת משותפת אחת, החדר היה דיי גדול עם מיטה טלוויזיה ולפט טופ והיה ממנו מרפסת דיי גדולה שהייתה לחדר שלי ולחדר שליידי. "וואי זה מדהים" אמרתי והסתכלתי על הנוף "כן.. " היא אמרה והראתה לי את המקלחת המחוברת, היה שם מלא בשמים של בנים וריח של בנים והדלת של החדר ממול הייתה פתוחה וראיתי חלק ממנו, החדר היה מושלם כמו שלי רק עם מלא בגדים זרוקים על הרצפה, "זה החדר של אביתר" לירז אמרה "אהה" אמרתי
וירדנו למטה וישבנו על הספה "אורררררר" שמעתי את מיכל צועקת וקופצה עלי, מיכללל אהובתי אמרתי ונפלנו על הרצפה ולירז לא הפסיקה לצחוק, "וואי איך השתנת!!" היא אמרה בשוק, "כמה ירדת?" היא שאלה "שלושים" אמרתי "וואי" היא אמרה ולירז לא הבינה "שלושים קילו" אמרתי ולירז הבינה "וואי איך?" היא שאלה "בצבא ממש נכנסתי לקטע של הכושר חזק" אמרתי וחייכתי והמשכנו לשבת על הרצפה "נוו אז את עוברת לגור אייתנו?" מיכל שאלה… "לא יודעת… זה מלא אנשים" אמרתי ומיכל צחקה "זה מה שגם לירז אמרה בהתחלה", "תקשיבי אור הם מושלמים! יהיה לך ממש כיף אני מבטיחה ולא מרגישים את כמות האנשים הבית יותר מידי גדול" היא אמרה "נוו אור בבקשה, יהיה ממש כיף התגעגעתי" מיכל אמרה… "טוב" אמרתי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
תגובות (4)
וואי אני אגיד לך את האמת שכבר רואים שהסיפור שלך יהיה הצלחה גדולה!
רעיון אדיר ! ובנוסף לזה יש לך כתיבה מדהימה ועוד בפרק ראשון! :-)
מחכה להמשך ומדרגת 5:-):-):-)
מסכימה עם התגובה מעליי, נשמע רעיון ממש יפה. הכתיבה שלך ממש טובה וריאלית, השפה של הדמויות היא שפה טיבעית.
מחכה להמשך:)
כתיבה יפה, נשמע מעניין
מחכה להמשך :)
ממש אהבתי ואני מסכימה עם התגובה הראשונה. מחכה להמשךךך