הפרידה שלא הייתה

מרימה את המבט מהמדרכה והניצוץ שבעיניו בוהק
זרם של חום עובר וחולף כשאתה הולך ומתרחק
הדמעות לא מפסיקות ליפול
ואני מרגישה כאילו איבדתי הכל
כי אתה כבר לא שם כדי לייצב אותי

למדתי מהטעויות
וסבלתי מהניצחונות
השארת אותי לבד ואין לי אף אחד
נשארתי לחיות רק עם עצמי בלבד

כלואה בתוך חדר אפל וסגור
חנוקה וקטנה כי הכל כבר גמור
ההרגשה שרדפה כבר נהייתה ידידותית
ואין מה לעשות, רק לשקוע לתחתית
שום דבר לא מונע או עוצר אותי

אני הטיפוס שיביט ויחלום על יום שיבוא
הרגשות שבי לא יהיו גם בו
והצעד הראשון
והחיוך האחרון
ועכשיו רק הזיכרון
משאיר טעם מר שלא עובר
מהפרידה שלא הייתה…