אהבה מקודשת בדם.

מים,שמיים,חוף,גלישה,טיול,
קורס צלילה,מקום בלב,
אהבה,חתונה,בית עם גינה,
תינוק שמחה,אהבה בכמויות- חלומות..
כל כך הרבה חלומות…

עולם,כל אחד הוא עולם,חיים שלמים.
שנעצרו ברגע אחד,
רגע מהיר.
בלי חיבוק אחרון לאימא,לאבא,לאישה,לילדים,
לחברה,לאח,לחברים..
נתנו הכל כדי שלכולם יהיו חיים מאושרים,
בחורים אמיצים,יפים,נותנים..נלחמים,מגנים.
מוותרים על החלומות שלהם,כדי שלנו יהיה אפשרי לחלום.

לעיתים אפילו לא מספיקים לומר דבר לפני שהכל נגמר,
אולי נשאר רק מכתב קצר, שנכתב ברגע של דמעה,
ברגע של פחד,של חולשה..בפרץ אהבה אדירה.

"אם אתם קוראים את זה,כנראה שאני כבר לא איתכם… רק רציתי לומר שנתתי את כולי,אני אוהב אתכם.אל תשכחו אותי."

שנייה של שקט,לפני הרעש הגדול.
ואז הכל מתמוטט,אסון.
כאב עצום לקרובים שלא ידעו דקה של שלווה מאז תחילת המלחמה.
חשש,דאגה,פחד..מועקה.
ואז..הודעה. בשורה קשה,יש כאלה שיאמרו מורגשת וידועה.

ואז שוב שקט,חיים בעלטה.
כאב,כזה שמורגש בכל נשימה.
מעין סוף,אחד כזה שאין לו תקווה של התחלה חדשה.

לאבד את עצמך מגעגוע לאדם שלעולם לא יחזור,
לזכור ולא לשכוח, גם ביום שהכאב קצת יעבור..
ולא לתת שיישכח,זה שהלך ולא ישוב עוד לעולם.
כי במותם, הם במותם ציוו לנו את החיים.

כי רעות שכזאת לעולם, לא תיתן את ליבנו לשכוח.