זר מתקרב עמוד 2

"רבע שעה איחור, יש לכן מזל שקמתי היום במצב רוח טוב אחרת הייתן מוצאות את עצמכן כבר בדרך לחפש עבודה אחרת". נאום הפתיחה הרגיל של סבסטיאן חשבה לעצמה נינה ועוד ניסתה לעקל את מה שהתרחש לפני דקות ספורות בדרכה לעבודה , קייטי לצידה שתמיד יש לה מה להגיד בחרה לשתוק, ללבוש את הסינר ולהתחיל לעבוד, נינה שרצתה סוף סוף לתת לסבסטיאן סיבה טובה להבין את איחורה בחרה גם לשתוק, ובצדק כי הוא היה מפטר אותה רק מעצם הסיפור הלא אמין. היא לבשה את הסינר והצטרפה לקייטי. "הוא כזה דביל לפעמים שבא לי לקחת את המרית מהמטבח ולתקוע לו את זה ישר בפרצוף בצורה כזו שיישארו לו סימנים של שורות והוא יראה כמו המבורגר צלוי" אמרה קייטי. "חח את מבינה שהוא סתם מנסה לעצבן אותך עוד יותר כי הוא יודע כמה זה מרגיז אותך, הוא מתגרה בך קיי" נינה וקייטי המשיכו לדבר בינן עד שכל אחת נקראה לשולחן אחר על מנת לעשות הזמנה ליושבים, נינה צעדה לקראת שולחן מספר שמונה ובו ישבו שלושה גברים צעירים שניים נאים ביותר ואחד ממוצע, האחד בלונדיני ועיניו כחולות, תווי פניו מעוצבים היטב והלסת שלו הייתה ישרה כאילו שורטטה , השני היה בעל שיער שטני נוטה לחום וזיפים המכסים קלות את פניו, עיניו היו מעט מלוכסנות ושפתיו אדומות ועסיסיות והשלישי היה בעל שיער שחור וחלק פנים, ועל פניו משקפי ראיה. היא עשתה את צעדיה לקראת שלושת הבחורים הצעירים ובהגיעה לשולחן ברכה אותם בשלום ושאלה מה ירצו להזמין:
"היי שמי נינה, מה תרצו להזמין?" אמרה. "אותך ללילה אחד מיוחד איתי הייתי אומר" אמר הבלונדיני וגיחך. נינה כיווצה את אצבעותיה עד שהפכו לאגרוף וניסתה להחזיק את הכעס על מנת לא להגיב על הנאמר משהו שיגרום לפיטוריה למרות שרצתה מאוד להראות לבלונדיני ההוא כמה משתלמים לה שיעורי האגרוף שהיא לוקחת. "כן את בהחלט שווה לילה" אמר הבחור שחור השיער. "אני מציע לכם להירגע חברה, אני מבין שלא למדו אתכם איך להתייחס לבחורה, תרשי לי לבקש סליחה בשמם, אני מניח שכולנו נזמין קפה הפוך, תודה לך" אמר הגבר היפה תואר עם השיער השטני שנוטה לחום. באותו רגע הרגישה נינה משהו אחר לגמרי, משהו קיפץ בתוך ליבה, מן נחמה כזו על שהגן עליה הבחור המסתורי.
"זה בסדר, ההזמנות שלכם כבר מגיעות" השיבה.
נינה עשתה את צעדיה אל המבטח ומסרה את ההזמנות. במטבח פגשה את קייטי וסיפרה לה על שני הגברים הדפוקים והיחס שהייתה צריכה לסבול מהם, ומשום מה החליטה לא לספר לה על ההגנה שסיפק לה הגבר המסתורי. "עזבי גברים חושבים שהם מנהלים את העולם, אבל ממה שראיתי יש לך שם בלונדיני הורס שדווקא הייתי מתלהבת מההצעה שלו" גיחכה לה קייטי. "כן כבר שכחתי שאת לא בדיוק שונאת אמירות כאלו של גברים, ואני רק שואלת את עצמי מתי תתבגרי קיי" השיבה אליה וחייכה. "לא יודעת מה אתך אני מרגישה מאוד בוגרת כשאני איתם במיטה" השיבה.
נינה צחקה לה ומיהרה לחזור להגיש את ההזמנות לשלושת הבחורים וכשהגיע ראתה שהבחור המסתורי שהגן עליה כבר לא ישב שם עם חבריו. היא הגישה לשני הבנים את הקפה ההפוך שהזמינו ושאלה מה לעשות עם הקפה הנותר עקב כך שחברם עזב. "היה לו משהו דחוף לעשות, בחור עסוק אבל הוא בהחלט שם עליך עין, מצטער על איך שדיברנו קודם, אני טיילור וזה ג'ייק, ולחבר שלנו שהלך קוראים בריאן" אמר הבלונדיני בעל העיניים הכחולות. "זה בסדר, אתם לא הבנים הראשונים שאני נתקלת בהם, בכל מקרה להשאיר לכם את הקפה או להוריד לכם אותו מהחשבון?"אמרה נינה בקול צרוד ותוקפני. "תורידי אותו מהחשבון, בכל מקרה בריאן התעניין בך ואם זה ככה אז אין סיבה שלא נהיה נחמדים אחד לשנייה".
"אני לא נחמדה למישהו כי הוא מוצא חן בעיני עמיתי, אני נחמדה לאנשים כי הם סך הכול אנושיים כמוני אולי כדאי שתיקח את זה כטיפ" השיבה לו נינה. אספה לידה את כוס הקפה ההפוך, הניחה אותו על המגש ופנתה לכיוון המטבח. באמצע דרכה למבטח הרגישה סחרחורת קלה ופתאום עטף ערפל את מראה את עינה ,וראתה במוחה זר רחוק הנמצא בשדה חיטה פתוח ומלפניו מבנה גדול שנראה כמו כנסייה, הזר התקדם לעברו ולא יכלה לראות את פניו רק את גבו, השמיים היו חצויים לחצי. בחציים הראשון לילה ובו ירח מלא וחציים השני שמיים אפורים ובו ליקוי חמה. נינה מעדה והפילה את המגש , הכוס נשברה ופתאום ראתה את פניהם של כל היושבים מביטים לעברה במבט בוחן וביקורתי, היא ניסתה לרגע להבין מה קרה אך הייתה יותר מידיי מבולבלת. סבסטיאן מנהל המקום ניגש לעברה, עזר לה לקום וצעק לעבר היושבים "הכול בסדר אין מה לדאוג, אנא המשיכו לסעוד לכם בנחת. מה את חושבת שאת עושה נינה? יכולת לפגוע במישהו וגם בעצמך. תפשטי את הסינר את סיימת את המשמרת שלך להיום" אמר סבסטיאן בקול תוקף אך גם דואג. "כן אדוני, אני מצטערת אני לא יודעת מה קרה לי, קצת סחרחורות"
"זה בסדר לכי הביתה ונסי לנוח" השיב לה סבסטיאן בקול שנרגע לו בשלבים.