רוח שטות משב שישי

אישפזתי אושפיזין בקופסת שימורים,
החמאתי לאישה על עיקול וקימורים.
אירחתי אריחים ברצפת החדר,
ואמרתי לחולה הסופני שהכול יהיה בסדר.

אומצה זה בשר וגם מקצב,
אולי זה בגלל מה ששר לי הקצב.
הפכתי פילוסופיה לאנטרופיה
והלכתי בשבילי הדעת,
מה מסתרר מתחת למגבעת?

פגשתי דג מלוח ודג ממולח,
אחד אכלתי והשני נזרק לפח.
ברוח הרוח שנחשבת לנושבת
בקרבת אותו המתקרב לעקמת.
הלכתי וסטרתי לשפיות שחגגה בשפע,
כי לפעמים אני ארסי, נחש צפע.

אנשים קטועים במקטעים שונים במרפסת,
שווים פה יותר ופחות, נשמטה לי הלסת.
זה בית של חולים ושל רחמים, אז חשוב להתחמק
כי לא כולם יחיו
אז מה שבטוח זה אולי, וגם זה מוטל בספק.