החיוך שלך זה הסיבה לחיוך שלי – פרק 1

פרק 1
נ.מ של קורל
אלמוג נכנס לחדרי וקפץ עלי.
"מוגי! יש לך 3 שניות לרדת ממני אחרת אתה מת!" צעקתי עליו, עצבנית אש.
"טוב, אבל קומי כבר שש וחצי" הוא אמר ונתן לי נשיקה במצח.
קמתי מהמיטה והלכתי למקלחת.
צחצחתי שיניים לקחתי את הסיגריות שלי וירדתי למטה.
"מוגי! נכון אתה אוהב אותי?" אמרתי לאלמוג.
רציתי נס קפה, מילה אין לי כוח להכין.
"מה את רוצה?" הוא צחק.
"נס קפה. בבקשה!" התחננתי עם פרצות חמוד.
"טוב חיים שלי" הוא אמר וחייך אליי.
נתתי לו נשיקה בלחי.
צילמתי אותו מכין לי נס והעלתי לאינסטגרם ורשמתי 'מתה על האח המשקיע ♡♡♡'.
הוא הכין לי ולו נס וישבנו ל'סיגרית בוקר'.
"תביא מאפרה מאחורייך" אמרתי לו והצבעתי למקום שהייתה המאפרה.
הוא הביא אותה ושם על השולחן.
"איפה אמא ואבא?" מוגי שאל אותי.
"אמא למעלה מתארגנת ואבא מאחורייך.
הנחתי את הסיגריה ורצתי לאבא.
"יפה שלי אני חייב לעוף" אבא אמר עם חיוך עצוב.
"טוב אבוש" אמרתי ונתתי לו נשיקה בלחי.
"ביי" אני ואלמוג אמרנו ביחד לאבא.
"טוב אני עולה להתארגן" אמרתי וכיביתי את הסיגריה.
עליתי לחדר שלי ופתחתי את הארון.
לקחתי חולצת בטן סגולה עם פתח בגב וטייץ.
נעלתי נעלי עקב מגף שחורות והתאפרתי עם אדם סגלגל ורדרד כזה.
לקחתי את התיק וירדתי למטה.
"מתי הספקת להתארגן?" שאלתי את מוגי.
"עכשיו, טוב כבר שמונה את באה?" שאל אותי.
"כרגיל סיבוב פוזה לפני הכניסה לטקס פתיחת שנה?" שאלתי בחיוך.
"ברור!!" צעק ונתן לי כיף.
{שימו את השיר we found love של ריהאנה}
יצאנו לבית ספר עם חיוך כמו תמיד.
נכנסנו לאוטו של מוגי ועשינו סיבוב והלכנו לבית ספר.
נכנסנו לבית ספר ועשינו סיבוב ולאט לאט מלא ילדים הצטרפו אלינו.
"זאת לא.. עדן?" שאלתי את מוגי בחיוך וההתרגשות.
לא ראיתי אותה יותר משבועיים היא הייתה בח"ול עם ההורים שלה.
"נראלי שכן.." הוא אמר.
"עדן!!!" צרחתי לה בהתרגשות.
"קורל!!!" היא צעקה לי בחזרה.
רצתי אליה וחיבקתי אותה עם דמעות.
"יואו כל כך התגעגעתי אלייך יפה שלי" אמרתי לה.
"גם אני חיים שלי" היא אמרה עם דמעות.
"אני צריכה לספר לך משהו.." מלמלה בפחד.
"מה קרה?" שאלתי בלחץ.
"הגיעו כמה ילדים חדשים לשכבה שלנו… ואחד מהם כבר היה פה וחזר…" היא אמרה בעצב.
הסתכלתי עליה במבט מוזר…
"קורל… יואב חזר" היא אמרה בפחד.
"לא. לא." מלמלתי. "לא!!!" צרחתי בבכי.
בבקשה לא…