שינוי זה לא רע ~ פרק 28 ~ סוג של סיפור ערסים

נ.מ. רון
\"נו אז אני יכול לצאת מפה?\" שאלתי את הרופא.
שנים וחצי הוא חופר לי על המצב שלי שיגיע לברותו.
\"לא עוד לא. בבדיקות נראה שהמוח שלך לא התאושש לגמרי מהתאונה.\" הוא הסביר.
\"מה התאושש?! אני בסדר גמור אני אומר לך! אני מת לעוף מהמקום הזה!\" צעקתי עליו בעצבים.
\"אולי תראה פסיכולוג? זה יעזור לך לעבד את מה שקרה\" הוא אמר בהיסוס.
\"אני נראה לך כמו אחד שצריך פסיכולוג?!\" צרחתי.
הרגשתי את וורידי בולטים בצווארי ובמצחי.
\"אני אתן לך לנוח\" הוא אמר בחיוך ויצא במהירות מן החדר.
\"נו משחררים אותך?\" שיר אמרה ונכנסה לחדר שבידה חבילת ממתק \'הרשיס\' והיא מנשנשת ממנו.
\"לא\" אמרתי ודחפתי את ידי לשקית חופן בידיי כמה עיגולים מתוקים.
\"טוב לפחות אתה לא תצטרך לראות את שון וזה יזכיר לך איזה חרא היית\" היא אמרה בנונשלנטיות והתיישבה על הכיסא בעודה דוחפת לפיה את השוקולד המתוק.
\"עוד כמה זמן את תהיי תקועה על זה?\" שאלתי אותה בייאוש.
\"עד שתתנצל\" היא אמרה.
\"אמרתי לך כבר. היא לא רוצה לדבר איתי\" אמרתי בחוסר אונים.
\"רון. פחות דיבורים יותר מעשים!\" היא טפחה לי על השכן ויצאה מהחדר.
נאנחתי.
כמה שהיא צדקה.

~

נ.מ. שיר
\"נו שיר אלירן לא יכול להביא לך אותו?\" היא שאלה.
\"הוא אצל המשפחה שלו ואני חייבת את זה הפסקתי לקרוא באמצע!\" צעקתי לה.
\"שיר זה ספר! תקראי אותו באינטרנט!\" היא צעקה.
הרחקתי את הטלפון מאוזני ועיוותתי את פניי.
\"נו שון תעשי ג\'סטה בבקשה, את לא תתקעי בו. מבטיחה. אני יפגוש אותך בדלת\" אמרתי וניתקתי.
חזרתי לשב ליד מיטתו של רון שטופף על עצמו.
\"רון זה משגע אותי\" אמרתי.
\"נו מה אני יעשה. משעמם לי שירקו\" הוא אמר בחוסר אונים.
\"אשמתי שאתה אידיוט?\" שאלתי ברטוריות.
קיבלתי הודעה משון.
היא שלחה לי תמונה של עטיפה של קונדום עם הכיתוב.
\'איכס.\'
צחקתתי לעצמי והקלדתי לה בחזרה.
\'עדיף להיזהר מאשר להיצטער\' עם סמיילי קורץ.
\"נו שיר תבדרי אותי\" הוא החנן.
\"מה אני הליצן שלך? לך לטיול\" אמרתי לו.
\"סבבה אני אלך\" הוא אמר ויצא מהחדר.
נ.מ. שון
בחיכיתי מחוץ לביץ חולים וחיכיתי ששיר תצא.
\"נו איפה היא?\" מלמלתי בעצבים.
נכנסתי דרך הדלתות האוטומטיות והתחלתי לצעוד במסדרונות.
\"אני יהרוג אותה\" מלמלתי שוב כשהגעתי למסדרון ריק.
\"שון?\" שמעתי קול מאחוריי.
התסתובבתי וליבי עצר.