אחי.
לא בכיתי במשך כל החודש, מהיום שבו הייתי בבית חולים וראיתי את ההורים שלך מתמוטטים על הריצפה וצורחים את השם שלך, כאילו הם מצפים שתענה להם מהחדר הלבן, ראיתי אותם מהצד, רציתי לרוץ עליהם ולצעוק יחד את השם שלך, אבל אני רק התרוממתי שמתי את הכובע של הקפוצ'ון על הראש, כאילו זה יעלים אותי מפה ופשוט הלכתי, הלכתי לאן שהרגליים יקחו אותי והם לקחו אותי לפארק שבו אני ואתה יושבים כל מוצש אחרי שבת מלאת סיפורים, מספרים סיפורים, מרכלים על כל הבנות, מרגישים שכל הכוח של העולם נימצא בידיים שלנו, התיישבתי על הדשא הוא היה לח מהגשם שירד הבוקר, אני שונא את הגשם, אתה תמיד צחקת עלי שאני נקבה, שאני פוחד שהשיער שלי יתרטב, אבל עכשיו בזמן הזה רציתי שירד גשם כל כך חזק שישטוף ממני את הרגשה המוזרה הזו, נישענתי על העץ ובדיוק היה את השיר see you agian השיר לזכרו של פול ווקר וידעתי שמעכשיו זה שיר לזכרך, חייכתי חיוך שניזכרתי איך נפלת מהעץ שניסית להשוויץ בפני בנות שעברו בשביל, אחרי שעתיים ישיבה לבד ליד העץ, הרגליים לקחו אותי הביתה, אמא הסתכלה עלי, הצלחתי לזרוק לה מילה אחת או שתיים ועליתי לחדר, התיישבתי מול המראה ותמונות של כל הזיכרונות שלנו מותבקים עליו, כאילו המראה עושה לי אצבע משולשת, מראה לי את כל מה שהיה והיא יודעת שאני לא יוכל להמשיך להדביק עליה עוד זיכרונות, עוד חיוכים, עוד שמחה.
חודש שלם לא בכיתי עליך, חודש שלם שלא הלכתי לבקר אותך, כבר חודש אתה לא מגיע אלי אחרי בית ספר ומשחקים במחשב, או לא כותבים תגובות באינסטגרם של בנות כוסיות, חודש שלם רק זיכרונות עליך.
מיה הגיע עליי לראות אם אני בסדר, במקום שאני יברר אם היא בסדר, אני יודע שאתה אמרת לי לשמור עליה אם יקרה משהו, תמיד נתתי לך מכה בכתף על השטויות שאתה אומר, אבל בסוף תמיד הבטחתי, אבל כניראה לא חשבתי שיקרה באמת משהו, מיה סובבה לך את הראש היא הייתה המלאך שלך, קראת לה תמיד מלאך שומר, כניראה שבזמן שהיית צריך שמירה היא שתתה כוס קפה.
אחרי חודש היא הלבישה אותי והכריחה אותי לבקר אותך, לפחות ביום החודש, לדבר איתך, לספר לך מה שקרה לי במשך הזמן הזה, תמיד חשבתי שזה דיבילי אתה לא תוכל לעזור לי בבעיות, מזה יעזור שאני ידבר לאבן?!
הגענו לבית הקברות, מיה ידעה כבר בעל פה איפה אתה שוכב, איפה אתה נח מנוחת עולמים, המצבה הייתה מלאה בפרחים ונרות, על המצבה היה רשום:
"תמיד ניזכור אותך איך שאתה בן ,אח דוד, חבר אהוב", חבר, כמה משמעויות יש לזה, במיוחד לי ולך, אבל אנחנו לא חברים, אנחנו אחים, למרות שאנחנו שונים אחד מהשני אני יודע שלא משנה איפה תיהיה גם בחצי השני של העולם או בעולם אחר אתה תמיד בלב תיהיה אחי.
רק אז הצליחה הדימעה הראשונה לצאת.
תגובות (3)
בס"ד
זה כל כך כואב. אני כמעט בוכה. כתבת בצורה שפשוט מצמררת ושורפת את הלב, וזה כתיבה מעולה.
אני נורא מקווה שזה לא עליך. אבל יש כל כך הרבה סיפורים כאלה.
אני בן אדם שלא בוכה כל כך בקלות בדרך כלל, אז בגלל זה יש לי רק חצי דמעה בעין. אם הייתי יכולה לבכות יותר בקלות הייתי ממוטטת עכשיו. זה קורע את הלב.
כתיבה מושלמת. מבחינתי בחירת העורכים.
יום טוב וערב שבת שלום!!
ווואאאייייי תודה תודה תודה..זה לא עליי…זה בסדר..
תודה, הרגעת אותי קצת.. הכתיבה מושלמתת!!