התחושה המשונה הזאת ..

מרגישים תהרגשה הזאת שאתם רוצים שהיא תישאר ואז פיתאום אתם לבד וזה גובר , וגובר,
לרגע אחד אתם מרגישים מאוהבים ומתמזגים בעולם אחר עם רגשות אחרים ותחושות משונות
והכול מתנגן לכם וזורם
ואתם לא רואים אף אפחד ממטר חוץ מי את מי שאתם אוהבים
ולא אכפת לכם בכלל כמה ידברו וכמה יגידו אתם פשוט מתמכרים ,
לריח , לנשיקות , לחיבוקים ,
להרגשה הזאת שנמצאת בכם וממלאת אותכם כול פעם מחדש, אתם קוראים לזה אהבה נכון ?
אז איך תסבירו את זה שברגע שאתם נפגעים אתם שונאים את כולם , אפילו אלה שלא פגעו בכם , אתם מתחילים להתיחס לכול מילה שאומרים לכם מה שלפני לא היה מעניין, הפך להיות מציאות מעניינת.
אתם מרגישים שכולם בוגדים בכם וכולם משקרים, מרגישים בודדים, ואפילו מאבדים את האמון וחושבים שלעולם לא תרגישו את אותה תחושה , ואז שזה קורה לכם וזה בא שוב בלי שצפו לזה בכלל, בלי שתבינו למה? או ..איך ? זאת אהבת אמת .. אהבה שלא בוגדת , אהבה שגם בלי להגיד אותה מבינים שבאמת אוהבים .
ואהבה כזאת יש לכול אחד רק פעם אחת בחיים .
תשמרו על מי שאתם אוהבים קרוב קרוב ואל תיתנו לו לעולם לעזוב כי אז שהוא ילך תרגישו את אותה תחושה שהכאיבה לכם בלב ❤️