גם אני אפול – שיר שואה
האנשים נפלו אחד אחד,
ונשארתי אני לבד.
בעיניים הדמעות, הזכרנות,
לא נשאר לי דבר לראות
מלבד כאב ואובדן.
הכל קרה מזמן,
אבל העיניים עדיין רואות,
הן עדיין מלאות דמעות.
אך לא לעד
כי יום אחד,
עוד פרח שינבול,
גם אני אפול.
האנשים נפלו אחד אחד,
ונשארתי אני לבד.
בעיניים הדמעות, הזכרנות,
לא נשאר לי דבר לראות
מלבד כאב ואובדן.
הכל קרה מזמן,
אבל העיניים עדיין רואות,
הן עדיין מלאות דמעות.
אך לא לעד
כי יום אחד,
עוד פרח שינבול,
גם אני אפול.
תגובות (1)
קצר, פוגע ובעיקר מרגש.
עצוב לי כמה שזה אמיתי ונכון.