תם ולא נשלם – פרק 2

-פרק 2-
היום למחורת הגיע.
התעוררתי עשיתי את אירגוני הבוקר שלי והתלבשתי שורט אפור, גופייה לבנה ומעל קרדיגן בצבע של המכנס, התאפרתי וירדתי למטבח
"אבא" אמרתי בשמחה וקפצתי עליו בחיבוק, לא ראיתי אותו אתמול הוא יוצא מוקדם בבוקר לעבודה וחוזר מאוחר וכשהגענו אתמול הוא כבר ישן. כמו כל בוקר אכלנו ויצאנו לבית הספר. בהפסקה ישבתי עם החברות שלי
"בנות תקשיבו שנייה" אמרתי וכולן הרימו את ראשן מהטלפונים, והסתכלו עלי במבט של תמשיכי, עצמתי את עיניי אמרתי "אמ.. יש לי דייט היום" פתחתי עין אחת לראות את התגובה שלהן, הן קפצו עלי בשמחה
"אומייגאד דייט ראשון שלך" שיר כמעט וצעקה ואני הסתכלתי עליה במבט של תשתקי והיא צחקה
"מי זה?" נעמה שאלה
"אני מעדיפה לא להגיד, כי אני לא יודעת אם זה ילך ביננו" אמרתי
"אנחנו מקוות בשבילך שכן" תמר אמרה
"טוב בואו נעביר נושא" אמרתי
"אבל ברור לך שאת מצלמת לנו איך את הולכת לדייט?" רותם אמרה ואני הנהנתי. המשכנו לדבר עד סוף ההפסקה. אחרי שעתיים משעממות היום הזה הסתיים והגעתי הבייתה. וכמו בכל שישי ריח של בישולים הציף את הבית. ראיתי את אמא שלי במטבח הלכתי אליה
"אמא" אמרתי
"מה מתוקה?" שאלה מרימה את מבטה אלי
"יש לי היום דייט, את תוכלי לדבר עם אבא?" שאלתי
"מזל טוב, דייט ראשון, ואל תדאגי אני אדבר עם אבא" היא אמרה מתרגשת בשבילי ונשקה לראשי. אחרי כמה דקות קיבלתי הודעה
'אני אאסוף אותך ב19:30 , רק בעיה קטנה.. אני לא יודע איפה את גרה' זה כנראה אלירן חשבתי לעצמי
'אני בגרה ברחוב **** בית מספר ** ' עניתי לו ושמרתי את המספר. אכלתי משו קטן והלכתי לישון שנ"צ. התעוררתי ב18:30 והלכתי מהר להתקלח, כשיצאתי מהמקלחת התלבשתי בגופייה בטן שחורה וג'ינס כהה, (יש קישור לתלבושת ברציתי להוסיף)והתאפרתי. השעה הייתה כבר 19:25 צילמתי תמונה לבנות והן כתבו כולן בסגנון של 'מהממת, יפה..' ואז קיבלתי הודעה מאלירן 'אני מחכה לך למטה' יצאתי מהחדר לכיוון הדלת ואמרתי
"ביי, יצאתי" כשבאתי לצאת אבא שלי אמר
"תשמרי על עצמך ואם קורה משהו תתקשרי ישר, אני אבוא לקחת אותך"
"טוב, ביי" אמרתי ויצאת מהבית. ראיתי מכונית והנחתי שזו המכונית של אלירן. נכנסתי למכונית ואכן ראיתי את אלירן.
"היי" אמרתי
"וואו" זה כל מה שיצא מפיו "את נראת מדהים" הוסיף.
"תודה, גם אתה נראה לא רע" אמרתי טיפה מובכת. הוא התחיל לנסוע. אחרי עשר דקות נסיעה לא היה ברור לי לאן אנחנו נוסעים
"אולי תגיד לי לאן נוסעים?" שאלתי בהתחננות
"לא, זו הפתעה" אמר מצחקק, הזהפתי את פניי
"אנחנו עוד חמש דקות מגיעים אז את תראי" אמר. אחרי חמש דקות הגענו, הוא פתח לי את הדלת של המכונית ואז ראיתי שהןא לקח אותי למסעדת יוקרה.
"אתה לא נורמלי" אמרתי מסתכלת עליו בשוק, הוא רק צחק.
"הזמנתי מקום על השם אלירן אזולאי" הוא אמר למארח
"מכאן בבקשה" המארח אמר והוביל אותנו לשולחן פינתי לזוג. אחרי שהסתכלו בתפריט אמרנו למצלר את מה שאנחנו רוצים להזמין.
"ספר לי קצת על עצמך" בקשתי
"אמ.. קוראים לי אלירן אזולאי, אני במקור מתל אביב, יש לי 4 אחים, אני משחק כדורגל מקיל מאוד קטן, אני בשנה הראשונה בצבא.. זהו בערך" אמר "תורך" הוסיף
"קוראים לי לי ישראלוב, אני במקור מחיפה, יש לי 2 אחים, אחד גם שנה ראשונה בצבא.. אמ.. זהו נראה לי" אמרתי
"מה את מגבירה?" שאל
"5 יחידות ביולוגיה, 5 יחידות פיזיקה, 5 יחידות מתמטיקה ו-5 יחידות אנגלית" אמרתי בפשטות
"תגידי את גם נושמת בין לבין?" שאל צוחק
"זה לא כזה קשה כמו שזה נשמע" אמרתי והוא הסתכל עליי במבט של 'תעשי לי טובה'
"יש לך זמן לדברים אחרים?" שאל בפליאה
"האמת שכן.. אני גם עובדת לפעמים"
"אני כבר מזמן הייתי קורס" אמר מגחח
"אבל בשבילי זה כבר שיגרה אני רגילה לכל זה" הסברתי למה זה בא לי בטבעיות
"אתה עושה משהו כשאתה לא בצבא?" שאלתי
"אני בעיקר משחק כדורגל.. האמת היא שאני בקבוצה בליגה של הבוגרים, אז כשיש אימונים משחררים אותי מהצבא בשביל זה אבל אני חוזר ישר אחרי האימון.. אני משלים את השעות האלה בכל מיני פעילויות" אמר
"נגיד הגדנ"ע " אמרתי והוא הנהן
"אבל אם לא הייתי בא דווקא לבית הספר שלכם לא הייתי מכיר אותך" אמר בחיוך ואני הסמקתי. ככה עברו להם שעתיים דיברנו מלא, הוא הצחיק אותי המון, הוא גרם לי להסמיק הרבה, פשוט הכרתי בן אדם מקסים. הוא הזמין חשבון וחיפש בינתיים את הארנק שלו
"ואי איזה פאדיחה שכחתי את הארנק שלי" אמר ותפס את ראשו.. הוא לא אמר את זה הרגע
"סתם סתם צוחק איתך" אמר כשראה את הפרצוף שלי והוציא את הארנק מכיסו
"אני אהרוג אותך" אמרתי ונתתי לו מכה בכתף אבל זה לא הזיז לו והמשיך להתפקע מצחוק. לא יודעת למה אבל הרגשתי מאוד פתוחה איתו.. הוא הוציא ממני צדדים טובים יותר ממה שאני בדרך כלל ושלא ידעתי שקיימים אצלי, כל הערב הזה לא הפסקתי לחייך ולצחוק, הוא גרם לי להרגיש טוב עם עצמי מה שלא הרגשתי הרבה שנים. הוא שילם על הארוחה ויצאנו מהמסעדה והתחלנו לנסוע.
"אתה חוזר עעשיו לתל אביב?" שאלתי אותו
"כן"הוא אמר והמשכנו לדבר. אחרי רבע שעה הגענו אליי הבייתה.
"היה לי ממש כיף" אמרתי בחיוך
"גם לי, נדבר נעשה את זה עוד פעם" אמר גם בחיוך, נשקתי ללחי שלו ויצאתי מהמכונית ונכנסתי הבייתה. בשנייה שהטלפון התחבר לי לwifi קיבלתי מלא הודעת מחברות שלי
'איך היה?' כל אחת שאלה בנוסח אחר
'היה מדהים, איזה בן אדם מקסים אתן לא מבינות' עניתי להן. המשכנו לדבר מלא.
*כעבור שבועיים* (יום שישי)
כל השבועיים האלה דיברתי עם אלירן, לא עבר יום שלא דיברנו,אך לא יצא לנו להיפגש. שבוע הבא יש לנו את הגדנ"ע. כשחזרתי מבית הספר קיבלתי הודעה מאלירן
'מחר. 12:30 . תהיה מוכנה אני בא לקחת אותך'
'לאן?' שאלתי
'הפתעה ;) ' אמר והייתי יכולה להישבע שהוא צחק חח עוד פעם אתה וההפתעות שלך?' שאלתי מגחחת
'כזה אני מלא בהפתעות' ענה ושלח עוד הודעה 'אז סגרנו? מחר תיהיי מוכנה ב12:30 '
'סבבה' עניתי. בערב יצאתי עם חברים
"שיר" אמרתי
"מה?" שאלה
"אלירן הזמין אותי לדייט מחר" אמרתי מחייכת
"לאן?" שאלה
"לא יודעת.. הוא לא אומר לי" אמרתי טיםה בעצבים
"לפחות הוא משקיע בך" אמרה טיפה עצובה
"מה בן עשה?" שאלתי
"זאת בדיוק הבעיה הוא לא עשה כלום" ענתה לי
"מה זאת אומרת?"שאלתי
"כל סופש הוא סוגר שבת ואני בכלל לא רואה אותו" אמרה
"למה הוא סוגר שבת?" שאלתי לא מבינה
"לא יודעת" אמרה מתוסכלת מכל המצב הזה
"דיברת איתו?" שאלתי והיא הנידה את ראשה לשלילה
"אולי יש סיבה לכך שהוא סוגר שבת, תקשרי אליו" אמרתי
"עכשיו?" שאלה ואני הנהנתי והלכתי כדי לתת לה פרטיות. אחרי כמה דקות שיר חזרה לקבוצה עם חיוך. 'הכל בסדר?' שאלתי אותה בלי קול והיא הנהנה לחיוב. ישבנו שם עוד הרבה זמן אז מישהו הבהיל אותי, הסתובבתי לראות מי זה וראיתי שזה נועם, באתי להביא לו כאפה אבל הוא ברח והתחלתי לרדוף אחריו באמצע הרחוב. אנשים שהיו עוברים הסתכלו עלינו כאילו נפלנו מהשמיים, בסוף הגעתי אליו ונתתי לו כאפת שטות. ישבנו שם עוד כמה שעות טובות וחזרתי הבייתה בשעות הקטנות של הלילה. בוקר למוחרת קמתי ב11:00, יצאתי מהחדר ועשיתי את אירגוני הבוקר שלי וירדתי במדרגות לסלון עוד שנייה נפלתי. כשהגעתי לסלון התיישבתי ליד ליאב והנחתי את ראשי על כתפו.
"את רוצה לאכול?" אבא שלי שאל אותי ואני הנהנתי
"אבל לא משהו כבד, אלירן בא לקחת אותי ב12:30 " אמרתי ישנונית
"לאן הוא לוקח אותך?" ליאב שאל
"לא יודעת.. הוא לא אמר" אמרתי ופיהקתי
"מתי חזרת אתמול?" ליאב שאל
"לא יודעת" אמרתי. אחרי כמה דקות הרגשתי משהו מושך את ליאב לכיוון השני, הסתכלתי וראיתי את הבן אדם הכי שנוא עליי בעולם נופר"איכ.. מה היא עושה פה?" שאלתי את ליאב
"היא ישנה פה אתמול" ענה לי
"למה?" שאלתי נגעלת
"כי בא לי" נופר אמרה
"שתקי את! מישהו דיבר אלייך?" שאלתי בעצבים, בדיוק אבא שלי הביא לי את ארוחת הבוקר ועברתי לשבת ליד עומר וליאב הסתכל עליי במבט של 'את רצינית עכשיו?' ואני התעלמתי והתחלתי לאכול את הארוחה. כשסיימתי לאכול ראיתי שהשעה 12 אז הלכתי להתארגן לבשתי חולצת בטן אוורירית וג'ינס כהה, שמתי משקפיים בלי מספר (רק ליופי) השארתי את השיער פזור, התאפרתי ונעלתי את נעליי האולסטאר השחורות שלי (קישור לתלבושת ברציתי להוסיף) . ואז קיבלתי הודעה
'…'