נזכור ולא נשכח..

כן אני יודעת שיש שבוע ליום הזיכרון אבל זה פשוט נפלט לי..
אומנם בקושי דיברנו או הכרנו אבל אתה עדין חלק מהמשפחה..
חלק בלתי ניפרד ממנה..
אתה בכל זאת בן דודתי..
ששמעתי שנהרגת זה היה ב11 בלילה כבר כולם הלכו לישון פתאום אבא מקבל שיחה שבה נאמר לו שנהרגת.. אמא צרחה בבית, אבא בכה ,פעם ראשונה שאני רואה את אבא בוכה.. בהלוויה של סבא לא ראיתי אותו בוכה..
התעוררתי בבהלה ששמעתי את אמא צורחת 'נתן נהרג!!' ישבתי על המיטה והתחלתי לרעוד..
לא האמנתי שזה כל כך קרוב אלינו..
שזה כבר אחד מהמשפחה שלי.. שזה הבן של דודה שלי!
התחלתי לצעוק, התחלתי לרעוד… לא האמנתי שזה קורה.. לא יכולתי לחשוב שלא תרקוד יותר באירועים משפחתים, או יותר מכל לא תרקוד בחתונה שלך שהייתה צריכה להתקיים.
עד לאותו רגע התפללתי שתחזור, תחזרו כולכם לשלום.. אתה אחי ודודי אבל לא.. שקלתי בן דוד.. בן דוד שהיה גיבור! שעשה הכל כדי לגרום לחייליו לחיות ונלחם למען המולדת שלו!
בן דוד שהערכים שלו היו שמירה על המולדת! בן דוד שעשה הכל! פשוט הכל כדי להציל את חייליו!
אתה לא מבין כמה אתה חסר לנו- לדודים ולבני דודים.. לסבתא.. להורים שלך.. לאחים שלך.. ולאחיות שלך..
מקווה שיבוא כבר המשיח ונוכל לרקוד ביחד בחתונה שלך..
אוהבת אותך בן דודי היקר..
לזכרו של סר"ן נתן כהן שנפל במלחמת צוק איתן 22.7.14 שנפל בעת מילוי תפקידו בעזה..