״החיים עוד לפניך,אז תלמדי מהטעות גם אם קצת קשה אל תאבדי כל משמעות״ פרק 12

פרק 12
•אוראל•

אלינור ארגנה מסיבה הערב בבית שלה
כולנו הלכנו ביחד
אני והיא התחברנו די הרבה,למרות הכל היא למדה להתגבר על מה שהיה..

״שתי..״,צחקה אלינור והביאה לי כוס ניראלי עם וודקה
״איכס…הדבר היחיד ששתיתי שהיה אלכהול זאת היית בירה דוחה״,אמרתי וסירבתי
״תאמיני לי שאין כמו להתחיל את המסיבה עם קצת שתיה״,אמרה לי וצחקה
״טוב נו..״,אמרתי ושתיתי טיפה,מיד נחנקתי מהטעם הנורא מר הזה והיא התפוצצה מצחוק
״ניראלי את עדיין לא מוכנה לשתות חלק״,צחקה ושמה לי בתוך בלו בטעם תות
״או זה כבר יותר טוב״,צחקתי,היא משכה אותי לרחבת הריקודים ורקדנו כמו משוגעות

•אביתר•

היינו מחוץ לביתה של אלינור עם נתי,עישנו נרגילה ושתינו קצת
״נשבע שהיא כוסית!״,ירון אמר והסתכל על איזה אחת שיצאה מהבריכה עם ביקיני
״היי מותק!,את צריכה עזרה אני כאן!״,קרץ לה ירון והיא חייכה אליו,מסמנת לו לבוא
והוא רץ…דבע!
לפתע שרון התקרבה אלינו
״רוצה גם לזרום במיטה?״,בן(חבר שלנו),שאל אותה
״שתוק בן״,התעצבנתי עליו
״אה אביתר..ניראליי אתה צריך ללכת לאוראל״,אמרה ומיד קמתי
״מה יש לה?״,נתי ואני שאלנו ביחד
״היא שתתה יותר מידי..״,שרון אמרה בהיסוס
״אני הורג אותה!״,נתי קם בעצבים
״לא חכה…״,עצרתי אותו
״תן לי ללכת אליה״,אמרתי ונכנסתי
אוראל ואלינור היו שיכורות ,אוראל נפלה ואלינור התפוצצה מצחוק
״אוראל?״,הקמתי אותה
״או הנסיך שלך בא!״,אלינור אמרה וצחקה ואוראל אחריה
חטפתי את הבקבוק מהידים של אוראל ותפסתי אותה
״אוראל…סתכלי עלי,כמה שתית?״,תפסתי את פניה ושאלתי
״אני..לא יודעת״,היא אמרה וצחקה
״את נתנת לה לשתות?״,תפסתי את אלינור ושאלתי אותה בעצבים
״זכותה המלאה!״,אמרה לי ודחפה אותי
נתי ושרון גם הגיעו
״שרון!״,אוראל צעקה וקמה אליה אבל היא לא עמדה על הרגלים ותפסתי אותה
״גיבור שלי!״,צחקה ותפסה לי את החולצה
״אלינור!״,נתי התעצבן אליה ותפס את ידה
״אוי איזה נודניקים,רדו מימני!״,אמרה ודחפה אותנו
״היי!,זה שהחיים שלך הרוסים לא נותן לך להרוס גם לאחרים!״,התעצבן אליה נתי
היא הסתכלה עליו בפרצוף עצבני והשתחררה מימנו ואז עלתה
״באלי הביתה..״,אוראל שמה את ראשה על כתפי ומלמלה
הרמתי אותה ויצאנו,נכנסנו ארבעתנו לאוטו
שרון ואוראל מאחורה ואני ונתי מקדימה
נתי היה עצבני ומבואס…
״אוי..אני מרגישה איום ונורא!״,מלמלה אוראל כשהיא הניחה את ראשה על הברכים של שרון
״אביה…תעצור!״,אוראל צעקה פתאום
עצרתי בחריקה וכולנו הסתובבנו אליה
היא יצאה מהאוטו ורצה לאיזה מקום עד שהיא נפלה
יצאתי אחריה
״אוף לא…אביתר לך״,אמרה לי והקיאה
התעלמתי ממנה ותפסתי לה את השיער
אחרי שהיא סיימה שרון הביאה לה מים
״אני מרגישה זוועה!״,אמרה אוראל
״תלמדי לא לשתות פעם הבאה..״,אמרתי לה ועזרתי לה לקום
״למה הכל תמיד חייב להיות חרא?!״,היא התעצבנה והתפרצה בבכי
זה הכל בגלל האלכהול
״כלום לא חרא..״,אמרתי לה וחיבקתי אותה
״כן…בגללי נתי ואלינור רבו״,היא קברה את ראשה בתוך החולצה שלי ולחשה
״ששש את מדברת שטויות״,אמרתי לה
״אני רוצה הביתה..״,אמרה לי נישקתי את ראשה וחזרנו לאוטו
היא נשכבה על הברכים של שרון ונרדמה
חיניתי מול הבית של שרון
״ביוש אוראל..״,שרון אמרה ויצאה מהאוטו
נתי יצא מהאוטו בעצבים ונכנס לתוך הבית
הרמתי את אוראל,עליתי לחדרה והשכבתי אותה על המיטה שלה…

•אוראל•

חודש אחרי

איתי נכנס לחדרי כשדניאל בידו
״אני לא אוהב את הקטע הזה שאביתר מחליף אותי,זה הבן שלי!״,הוא אמר לי בעצבים
״אתה רציני?,נזכר אחרי חודש שאתה אבא,משאיר אותי לבד להתמודד עם זה ואתה עוד מתלונן?״,שאלתי כלא מאמינה
״זה לא משנה עכשיו אני כאן!״,התעצבן
דניאל התחיל לבכות בגלל הצעקות אז לקחתי אותו
״זה הבן שלי אל תקחי לי אותו כל שניה שהוא יבכה!״,צעק עלי
״די נשבר לי כבר!,עוף מפה!״,צעקתי עליו והבכי של דניאל התגבר
״את לא תגידי לי עם ללכת או לא!,זה הבן שלי ואם אני רוצה ללכת הוא בא איתי!״,צעק עלי שוב
״היי!״,לפתע אביתר עמד בכניסה לחדרי
״או…עוד יותר טוב!״,אמר איתי בעצבים והסתכל עליו
״אני לא יודע מה נסגר,תניח את דניאל ולך מכאן!״,אביתר אמר לו בעצבים
״פחח..הוא מצחיק אותי מאוד החבר שלך״,גיחך איתי
הם התחילו לריב עם דניאל בידים,והוא צרח מפחד
״תפסיקו!״,צעקתי עליהם,חטפתי מהידים של איתי את דניאל וחיבקתי אותו
״לכו מכאן!״,התעצבנתי,דמעות זלגו מעיני
שניהם יצאו בעצבים,התפרצתי בבכי וחיבקתי חזק את דניאל
***
״אוראל?״,אביתר נכנס לחדרי
הסתובבתי אליו
״אין לי זמן עכשיו..״,אמרתי,הייתי עוד בעצבים על אתמול
אני יודעת שאביתר ניסה רק לעזור,ואני בעצמי מבולבלת ,אבל איתי הוא האבא הוא היחיד שאני יכולה להעזר בו..
״אוראל איתי מסוכן..״,אמר לי
״שוב פעם זה?,חלאס אביתר!,אתה לא מבין שהוא האבא של הבן שלי,לא משנה מה יהיה הוא נשאר!״,אמרתי בעצבנות ודחפתי לפיו של דניאל מוצץ
״אז תחליטי זה או אני או הוא״,אמר לי והייתי בהלם
״אנ..אני לא מאמינה שאתה אומר את זה״,אמרתי
״את לא שמה לב מאז שהוא כאן הכל הולך לנו חרא!,אוראל את בעצמך מפחדת ממנו״,אמר לי
״די אתה פשוט לא מבין כלום!״,התעצבנתי
״כי את לא מסבירה לי!,פתאום אחרי שהוא חוזר אתם ישר הולכים אחד אחרי השני,זה לא ישנה כלום מעכשיו…הוא האבא של הבן שלך,זה…לא יעבוד״,אמר בעצב
הנהנתי והדקתי את שפתי
״אני לא יכול יותר אוראל,אני באמת מנסה..״,אמר בעצב
דמעות זלגו מעיני
״אני מקווה בישבילך שיהיה לך טוב..״,אמר ויצא
התפרצתי בבכי כשהוא יצא,אבדתי אותו…