העבר תמיד קשור בעתיד חלק 3

"ההורים שלי לא רוצים שיהיה לי חבר עד שאני אסיים את התיכון..הם פוחדים שזה ייפגע לי בלימודים אז באמת שגם אם אני כן מרגישה אליך משו זה לא משנה…אז באמת תשכח ממני" אמרתי לו עם דמעות בעיניים.."אז רגע את כן מרגישה אליי משו?" הוא שאל.
"כן אבל.."לא הצלחתי לסיים את המשפט והוא נישק אותי..
בסיום הנשיקה הוא אמר לי" תקשיבי כל עוד את אוהבת אותי ואני אוהב אותך באמת שכל השאר ממש לא משנה ואני נשבע לך שאני לא אפגע לך בלימודים או בשום דבר.אני יודע שהתנהגתי אלייך כמו אל זבל במשך כמה שנים אני יודע ואין לך מושג כמה שזה כואב לי אבל אני נשבע לך את אחד הדברים הכי חשובים לי בחיים"
אני לא יודעת למה אבל הרגשתי שזה אמיתי אבל עדיין לא רציתי להשלות את עצמי ידעתי שההורים שלי לא ייתנו לזה לקרות בחיים,המסר שקיבלתי במהלך כל השנים האלה היה מאוד ברור: אין חבר עד סיום התיכון!
אז אמרתי לו:"תקשיב אני לא יודעת מה להגיד לך אבל אני לא יכולה ללכת נגד ההורים שלי.."
"אל תדאגי יהיה בסדר" הוא אמר לי נישק אותי במצח והלך.
כשהוא הלך וסיים ללמוד אני הייתי צריכה ללכת לשיעור..הגעתי הביתה וראיתי את רועי יושב ומדבר עם ההורים שלי והייתי פשוט בהלם!
אבא שלי ביקש ממני לעלות למעלה וכמובן שעליתי אבל לא ממש למעלה..הגעתי עד לחלק שבו לא רואים אותי ונשארתי שמה..אתם לא באמת מצפים שאני לא אשמע מה הם אומרים?….
"תקשיב הבת שלי היא תלמידה מצטיינת ואין לי כוונה שזה לא יימשך כך" אבא שלי אמר לרועי.."גם לי אין כוונה שזה לא יימשך ככה."אמר רועי לאבא שלי "חוץ מזה היא נורא עדינה ונורא רכה.." אמא שלי אמרה לו…
"תקשיבו אני השתנתי אני חזרתי להיות אותו רועי בן 13 שהכרתם עם אותו האופי ובאמת שאני מכבד אותה ואני אשמור עליה,אין לי כוונה לפגוע בה או משהו כזה להפך היא אחד האנשים הכי יקרים לי בעולם הזה." רועי אמר ואני למעלה דפקתי חיוכים לא מהעולם הזה 
"טוב אני מניחה שכדאי שניתן לזה תקופת ניסיון לא?" אמא שלי אמרה והסתכלה על אבא שלי.."יאללה תעלה אליה ותשמור לי על הילדה" ברגע ששמעתי את זה הייתי כל כך מאושרת..
דפקתי ריצה לחדר וכמעט ונפלתי ואיך שרועי בא פשוט חיבקתי אותו.
הוא היה אצלי משו כמו שעתיים..ואז הלך
ביום למחרת הגענו לבית הספר והיינו פשוט מאושרים אחד עם השני זה היה הזמן הכי טוב בחיים שלי ובאמת הרגשתי שהכל מסתדר…
לא יאומן שדווקא כשמרגישים שהכל מסתדר הכל הולך ומדרדר…