נחשים שונאים זהב

"לכאן לדבר? אוקי בסדר, בסדר, לכאן לדבר, הבנתי!, ברנקלן עם כל הטכנולוגיה הזאת! טוב, אני סוטה מהנושא, אוקי: לפני שנים רבות, בערך 100 שנים לפני מתקפת המונוגאוניאים, חי לו איכר פשוט שלא היה עשיר והוא חשב תמיד שמצבו אף גרוע יותר. בכל יום הוא ניסה למצוא דרכים להתעשר ברגע כיוון שהיה גם עצלן. הוא הלך לפונדקים כדי תמיד להתעדכן בחדשות המקומיות. פעם אחת שמע על אדם שהביא 100 קילוגרמים של חיטה להר אחד ונעשה למכשף ששולט באיתני הטבע, כי לאחר ששם את החיטה החלה לבה רותחת לנזול מההר. האיכר עמל וטרח ואסף את כל כמות החיטה והעלה אותה להר הקרוב לכפרו, ושנה וחצי של עבודת פרך ואוכל מצומצם נאכלו על ידי הציפורים הרעבות. כך הוא ניסה וניסה למצוא את המזל בקופסאת הריק המוחלט, אבק שדונים ואת יד הזהב של המלך מידאס. אך כל ניסיונותיו העלו חרס. "גם בבוקר ההוא יצא האיכר לפונדק כדי להתעדכן ברכילויות החדשות כששמע קריאה 'משקה חינם לכולם!' כידוע, מי שמחלק משקאות חינם הוא אדם עשיר 'אם סיפור מעניין' חשב האיכר, הוא התקרב אל האיש העשיר והקשיב '…ות, כן שם במדבר, כשלפתע ראיתי נחש שתוקף בור בקרקע! גירשתי את הנחש והסתכלתי פנימה והבור היה מלא בזה נוצץ וטהור! השארתי אותו בבור ואחרי המסע חזרתי אליו ועכשיו אני עשיר, טוב אחרי שמצאתי את הבור תקף אותי פתאום נ…' 'סוף סוף' חשב האיכר 'ככה אוכל להתעשר ברגע. אה, אבל זה יכול להיות כמו מה שקרה אם הלפיד והמיצורי זהב המזוייפים', כנראה זה סתם מזל' הוא חשב ולא יחס לזה חשיבות רבה, אך אחרי יומיים וקצת הגיע לעיר עוד בחור עשיר ואיתו עוד סבב משקאות חינם ועוד סיפור. 'כן כן, זה היה נחש שלא הפסיק להכיש את האדמה את שראיתי נצנוץ, וגיליתי שזה זהב! אז גירשתי את הנחש ולקחתי הכל' 'זהו זה, זה חייב להיות נכון' חשב האיכר, הוא מכר את חוותו ואת כל יבולו תמורת אוכל למסע של חודש וחמור. וכך, חסר כול יצא האיכר לחפש נחשים. הוא עבר הרבה הרפתקאות בדרך וקשיים עד אינספור וכמעט נתקל ביצור הקטלני מד… לא, את השם של היצור הזה אתן לכם למצוא לבד. אחרי עשרים ושמונה ימים למסע חשב האיכר 'אנשים עשירים מטופשים, עובדים ככה על איכרים תמימים שחושבים שהם יוכלו להתעשר ב…' קול רחש קטע את מחשבותיו ה~איך אומרים את זה אצלכם? אה~הממורמרות, הוא פנה אל מקור הרחש וראה נחש שתוקף בטירוף ערימת אפר 'זהו זה, זהב' אמר האיכר, חבט בנחש וסילק אותו חפר הערימת האפר וראה המון המון זהב. הוא העמיס הכול על החמור וחזר לביתו, אבל בדרך חשב 'ודאי ינסו לגנוב לי את הזהב שלי, אז פשוט אחביא אותו' אמר ועשה, הוא לקח רק כסף משפיק לעוד אספקה למסע ויצא לדרך, אחרי הרבה היתקלויות עם נחשים שאותן אניח לכם למצוא מספרי סיפורים אחרים שיגלו לכם את פשרן, הוא היה עשיר כל כך עד שחשב שהוא מלך הזהב הגדול, 'אין דבר יותר טוב ממלך נכון?' שאל יום אחד איזה תייר סיני שעבר בסביבה, כי אם אין דבר יותר טוב ממלך אזי הוא האדיר מכולם 'ודאי שיש' אמר הסיני 'קיסר'. 'קיסר' חשב האיכר 'אני אהיה קיסר הזהב, ואז כולם ישתחוו לי!' ויצא לחפש עוד זהב. אחרי מסע ארוך ומפרך, ביום הארבעים ושניים הוא ראה שלושה עשר נחשים משוגעים שתקפו בטירוף את האדמה, לאחר שסילק אותם פתח האיכר חור במקום ונגלה לפניו ארמון שעשוי כולו מזהב טהור קבור מתחת לאדמה. הוא היה כל כך מאושר, שחשב שאם לא יחגוג ברגע זה הוא יתפוצץ. הוא מצא כוס זהב ובקבוק יין מצופה זהב. הוא היה כל כך עצלן ושיכור מרעיון קיסר הזהב שלו, עד שלא שם לב לנחש שתוקף את הכוס שלו, אל הציפוי הירקרק הרעיל שעל כוסו ולא לתסמיני רעל נחשים לאחר השתייה, שאם היה שם לב, היה ניצל. אך הוא לא שם לב, ותוך עשר דקות הוא מת מהרעלה וכל אוצרות קיסר הזהב נעלמו לעד. את שמי איני אגלה לכם כדי שלא תוכלו למצוא אותי כשאתעשר, ראיתי להקת נחשים תוקפת גבעה קטנה בדרך לכאן…"