הבית שלי (פרק 8)
הם סוגרים גם את האור.
"יופי".
אני מודה שאני מתחילה להילחץ.
זה מוגזם, אני יודעת שהחיים שלי כמו בסרט, אבל זה כבר מוגזם.
למה שלא יחטפו אותי ויאנסו אותי וזהו?
אני לא רואה כלום, רק שומעת צעדים.
"מה יש לכם?" אני שואלת ותוהה איך הם יודעים לאן ללכת.
מישהו תופס אותי מאחורה ואני נופלת על הרצפה כשהגב מופנה לתקרה, מי שלא תפס אותי (ניק או ברנדון) נפל עליי ואני מתגלגלת עד שהמצב הפוך וקמה, אבל מישהו אחר תופס אותי וגבי נצמד לרצפה.
"מה יש לכם?!" אני שואלת, אבל אין תשובה.
מי שמחזיק אותי כדי שאני לא אקום זה בטוח לא קלואי, כי אני לא מצליחה לחמוק. הוא חזק.
האור נדלק. זה ברנדון מעליי. אני מנסה לדחוף אותו אבל הוא מחזיק את ידיי וקלואי את רגליי, היא יושבת אז אני מצליחה לבעוט בבטנה.
"מה אתם רוצים מטורפים!" אני צועקת, עד כמה משוגע בן אדם יכול להיות?
"אנחנו רוצים לשאול שאלות, ואם לא תעני עליהם תחטפי בלון לפרצוף" אומר ניק.
"מאיפה באת?" שואל ברנדון.
"בית היתומים אורנים, מרוצים?!" אני עונה ולא מפסיקה להיאבק.
"למה את מסתובבת עם החננות?" שואל ניק.
"כי כיף להיות איתם, בניגוד אליכם" אני עונה, הפעם בקלילות.
ניק זורק עליי בלון שמלא בנוזל הירוק והדביק הזה.
"אני עניתי!" אני אומרת, ומודה בפנים שלא נכנס לי הנוזל הזה לפה.
"זה פשוט מגיע לך" אומרת קלואי.
"למה גנבת לי את זה?" שואלת קלואי.
"מה? לא גנבתי לך כלום" אני אומרת.
"את יודעת… את זה" אומרת קלואי, מובכת קצת.
ניק מסתכל על קלואי בהפתעה: " קלואי, לא סיפרת לי על זה כלום ואני חייב ללכת, אז, ביי…!"
אומר ניק כשהוא מניח את הבלונים על הרצפה ויוצא.
קלואי מושכת אליה כמה שיותר בלונים ומתיישבת על רגליי.
"לא. גנבתי. כלום!" אני צועקת ומדגישה כל מילה.
"את כן! מי עוד היה גונב לי את זה? אף בן לא היה גונב לי את זה! בגללך כל זה קרה! פריקית שכמוך!" צועקת עליי קלואי.
"לא לקחתי לך כלום!" אני עונה.
"מה היא לקחה באמת?" שואל ברנדון, כנראה שהיא לא סיפרה לאף אחד.
"לא עניינך" אומרת ומסיטה את מבטה בחזרה אליי.
"את יכולה לומר לי מה את חושבת שלקחתי?" אני שואלת, מפסיקה לנסות להיאבק בברנדון וקלואי.
"אם תבטיחי לא לברוח" אומרת.
"סקרנת אותי. אני לא אברח" אני אומרת וברנדון קם ונכנס לחדר האמבטיה, סוגר את הדלת. כמעט עד הסוף, רק אני שמה לב. הוא מצוטט.
"את. גנבת. לי. את. הגלולות!" אומרת קלואי בכעס (עד כמה שלחש יכול להישמע כועס).
"את לוקחת גלולות?" יוצא פתאום ברנדון, ופרצופה של קלואי מלבין.
"מי המאושר?" שואל ברנדון.
ושלושתינו פתאום קולטים.
ניק.
"ניק לקח את זה!" אומרת קלואי.
"איזה חדת הבחנה!" אני אומרת.
"תשתקי! בגללך אני בהריון עכשיו!!" צועקת.
"מה?" אני וברנדון מופתעים.
קלואי רצה החוצה, ברנדון מתיישב לידי.
"למה הייתם צריכים את כל הקטע עם האורות?" אני שואלת את ברנדון, כבר לא שמה לב שאני מלוכלכת בנוזל הירוק הזה.
"כדי שלא תראי אותנו באים. אנחנו הצלחנו לראות כי אבא של קלואי עובד על המצאה של עדשות לראיית לילה, שמנו אותם" עונה ברנדון ויוצא.
אני לא מצליחה לעכל שום דבר.
קלואי בהריון כי ניק גנב לה את הגלולות, הם עשו כאילו הם חוטפים אותי ו… נו טוב. קלואי בהריון!!!!!!!!!
תגובות (1)
וואו.
קראתי עכשיו את כל הפרקים.
וידוי- אני מתה על השם ברנדון ואוטומטית מתאהבת בכל הדמויות בשם הזה, כך שדי ברורה העמדה שלי בקשר אליו.
את ניק אני די שונאת, ועדיין לא עמדתי על מה עקום במבט של קלואי על החיים אבל אני מניחה שהכל.
מחכה לפרק הבא:)