'היחידה' ~ פרק 14
פרק 14~ערב חברתי.
~נקודת המבט של סהר~
בשנייה שכולם התפזרו והתכוננו לעלות לאוטובוסים התקדמתי לכיוון דור שדיבר עם אחד הבנים.
"הסבר בבקשה!״ דרשתי ושילבתי את ידיי וממש לא עיניין אותי שקטעתי את הבחור שדיבר איתו.
"אנחנו מדברים.״ דור קבע.
"דיברתם." תיקנתי אותו "עכשיו אנחנו מדברים." אמרתי והדגשתי את ה'אנחנו' והסתכלתי על הבחור שיבין את הרמז.
"אנחנו נמשיך אחר כך." הוא סימן לדור ולפני שנתן לו זמן להגיב בכלל הוא ברח משם.
אין מה לעשות, כשאני עצבנית? אני עצבנית עד הסוף.
דור נאנח "מה?"
"הסבר." דרשתי למרות שידעתי שאני לא ממש במקום של לדרוש ממנו דברים אבל כמו שאמרתי, הייתי עצבנית.
"למה בדיוק?" הוא שאל ושילב ידיים כמוני.
" 'למה בדיוק'?" חיקיתי אותו במילמול מזלזל "לכל מה שקרה היום בדיוק!" אמרתי בעצבים.
"אהה בהשלמות?" הוא שיחק אותה מבין.
"בדיוק." אמרתי.
"היו לי אילוצים קודמים." הוא הסביר בפשטות.
"אילוצים קודמים?!" שאלתי בזעזוע ופרשתי את ידי לצדדים "מה אתה חושב שאני בדיוק?!" שאלתי מופתעת מהקלות שהוא לוקח את הדברים בעוד שאני הייתי רותחת מעצבים.
"חיילת." הוא אמר את המובן מאליו.
"מה נראה לך בכל-" התחלתי להגיד כשנקטעתי על ידי דור.
"ניראלי שאת חיילת. נקודה. חיילת וסוף פסוק. מה שאומר זה שאת מקשיבה לפקודות שלך, וברגע שאת לא? את נענשת. וכשזה קורה? את לומדת לקח ויושבת שקט ובטח שלא באה אליי להתלונן אלי ולדרוש ממני דברים כאילו אני חייב לך משהו!" הוא התחיל להטיח בי בקול סמכותי. "אני המפקד שלך, ולא משנה כמה את לא אוהבת לשמוע את זה- זאת האמת, אז עכשיו את תיהי בשקט ותעלי לאוטובוס ותעבירי ערב חברתי כייפי כאילו השיחה הזאת לא קרתה! תהני!" הוא אמר והלך משם מבלי לתת לי הזדמנות בכלל להגיב.
לאוטובוס עליתי עצבנית בטירוף. כל מה שרציתי זה רק להעיף לדור כאפה ולשתות. לשתות הרבה מאוד.
"עשי מקום," אמרתי לשקד שישבה ליד עמית בלימובוס, שזה כמו אוטובוס-לימוזינה, עם ספות ובר קטן של שתייה ופירות ועמדת דיג'יי קטנה. בטח אדיר ארגן להם את זה, הוא תמיד חיי את החיים הטובים מה שנקרא.
"מה יש?" עמית שאלה כששמה לב לפרצוף העצבני שהיה לי.
"דור." עניתי באנחה.
"דיברת איתו?" שקד שאלה והכניסה לפה שלה ענב.
"כן," מלמלתי.
"ו?" היא שאלה.
"והגעתי למסקנה שהוא זבל, מניאק, ומעצבן שלא שווה את העצבים שלי." עניתי ובמעבר חד הפכתי מעצבנית ומוטרדת לשמחה ועל כוננות מסיבה. טוב נו, גם ערב חברתי זה בסדר.
"איזה סהר זאת," שקד הנידה בראשה בחיוך ואני משכתי בכתפי והבאתי בירה לשלושתינו. חיכינו שהבנות האחרונות יעלו ושנתחיל לנסוע.
"תודה," שקד אמרה ולקחה את הבירה שלה מידי.
"לא ליאב אמר שזה לא בריא בירה עם הכדורים," עמית סירבה בנימוס המתאים לה ואני הטיתי את ראשי.
"ממתי את מקשיבה למה שליאב אומר?" שאלתי בחוסר הבנה. היא? וליאב? מה קורה פה?
"ממתי שהם שכבו והפכו לזוג כנראה," שקד אמרה באדישות אחרי שלגמה מהבירה שלה ועמית מיד התחילה להשתעל מהמלון שאכלה.
"אנחנו לא שכבנו!" היא מחתה אחרי שהסדירה את הנשימה שלה.
"ברור," שקד אמרה בנימה מזלזלת.
"נו מה את לא מאמינה לי?!" עמית הייתה מופתעת.
"האמת-היא שגם אני לא כל כך מבינה מאיפה באים פרצי האהבה האלו…" מלמלתי ברמיזה.
עמית פערה את פיה "אתן רצינות שאתן לא מאמינות לי?" היא שאלה.
"זה לא שאני לא מאמינה לך," אמרתי בדיוק ששקד אמרה "כן," כן, שקד קצת נוהגת להיות ישירה לפעמים ולהגיד את האמת בפנים. קצת חסרת טקט.
"אני מבטיחה לכן שלא שכבנו," היא אמרה בשקט "בכללי אני .. זה…" היא התחילה למלמל שם.
"אה?" שאלתי. לא הבנתי מה היא רוצה.
"נו אני…" היא מרחה את המילים מנסה לרמוז לנו משהו "זה.. נו…" היא המשיכה.
"לא הבנתי," שקד אמרה ואני הנהנתי כדי לאשר אותה
"נו, אני בתולה." את זה היא כבר ממש לחשה ומיד אחרי זה היא כיסתה עם ידיה את הפנים.
"את מה?!" שאלתי בצעקה.
"מה יש לך?" שקד דחקה בי והביאה לי מכה קטנה עם המרפק.
"מה?" מלמלתי בשקט כלא מבינה ומשכתי בכתפיי.
"זה בסדר עמית את לא צריכה להרגיש לא בנוח עם זה," שקד הרגיעה אותה והיא חייכה חיוך נבוך.
"כן לגמרי," מיהרתי לתקן את מה שכבר הרסתי. אני לא חושבת שיש בעיה עם זה שהיא בתולה בכלל! מעניין אותי לדעת אם היא יודעת מה היא מפסידה?
"אני פשוט לא מבינה איך את יכולה בלי…" מלמלתי.
"זה עד כדי כך נורא?" היא גיחכה גיחוך נטול הומור ושאלה.
"ממש לא!" שקד אמרה. "סהר היא לא דוגמה בדברים האלו," היא הוסיפה.
"סליחה?" קימטתי את גבותיי והבטתי בה.
"מה את מסתכלת עלי ככה?" היא שאלה בתמימות "כולם יודעים שאת שובבה לא קטנה," היא אמרב ברצינות ובכנות ועמית גיחכה.
"את סתם מגזימה," ביטלתי את דבריה בתנועת יד ולגמתי מהבירה. אני אמנם אוהבת לשכב עם גברים אבל לא עד כדי כך! אני כולה בת שמונה-עשרה וחצי.
השיחה המאוד מעניינת שלנו נגמרה כשאופיר עלתה לאוטובוס והנהג סגר את הדלת וכולן מחאו כפיים.
"ערב טוב בנות," היא אמרה בחיוך שאופייני לה.
"ערב טוב," כולנו החזרנו לה בבת אחת.
"מוכנות לכיף?" היא שאלה בהתלהבות וכולן מחאו כפיים והשמיעו קולות אהדה.
"אז דבר ראשון אתן מוזמנות להתכבד," היא אמרה והצביעה על השולחן הקטן שהיה עליו פירות ושוקולדים במבחר רחב ועל הבר שעליו כבר סודרו חמש עשרה כוסות זכוכית עם רגל ארוכה עם נוזל שקוף-זהב בתוכו, מה שהסגיר את השמפניה הפתוחה שהייתה בדלי כסוף עם קרח ליד הכוסות.
"ניחושים לאן אנחנו נוסעות?" היא שאלה.
"קניון?" נוגה שאלה. ואופיר הנידה בראשה.
"סרט?" מאיה שאלה וטעתה.
"ספא" שקד שאלה ומיד אופיר הצביעה עליה בהתלהבות.
"נכון!" אמרה בהתלהבות ומיד החלנו למחוא כפיים ולהתלהב. וואלה מתאים לי עכשיו מסא'גים, קרמים ופינוקים!
"אז בנות, משחק אחרון להיום!" אופיר אמרה. כולנו ישבנו עם חלוקים לבנים ורכים של הספא ועם מגבות מגולגלות על הראש שייבשו את השיער בחדר קטן שהוקצה לנו עם ספות וקצת כיבוד עם ציפוריים משוכות בלק בידיים וברגליים. זה היה אחד הדברים הכי מהנים שהיו לי לאחרונה. היינו אחרי מסאג', ג'קוזי, סאונה, טיפול פנים ומניקור- פדיקור. אין ספק שבצה"ל אין דברים כאלו.
"כל אחת עכשיו תיקח קלף, זאת שיצא לה אותו הקלף כמו שלכן יא זו שתהיה הבת סוג שלך לפעילות הבאה" היא אמרה והעבירה בנינו חבילת קלפים.
נסיך אדום.
"תתחלקו." היא אמרה ומיד נוצר רעש של החלוקה ובסוף כל אחת התיישבה ליד הבת זוג שלה. אני ועמית היינו ביחד ושקד יצאה עם שקד. ריב חתולות?
"עכשיו אני מעבירה פתקים, בפתקים כתוב לכם על מה אתן צריכות לדבר עם הבת זוג שלכן.יש לכן דקה לכל דבר, תנצלו אותה" היא אמרה והתחילה לחלק פתקים קטנים לכל זוג.
"מוכנות?" היא שאלה. כולן שבו פנים אל פנים, כל זוג בנפרד, על הספות ועל השולחן הקטן מעץ בין כל האוכל והשתייה היה שעון חול גדול.
"כן!" ענינו בשמחה וסקרנות לראות מה כתוב מתחת לפתקים.
"תתחילו!" היא אמרה והפכה את השעון.
"אוקיי שאלה ראשונה," הפכתי את הדף בחיפזון " 'מה הדבר הכי מפדח שקרה לך?' " הקראתי.
"אני אתחיל?" שאלתי ועמית הנהנה במבט של 'סבבה'.
"אוקיי," אמרתי ועצמתי את עיניי בניסיון לזכור מה קרה לי פעם "אה! אני יודעת!" אמרתי בהתרגשות ועמית צחקקה, "הייתי פעם עם שקד בסרט וראינו שם מישהו שאנחנו מכירות מהעיר שלנו. כשנגמר הסרט הלכנו לשירותים ולא הפסקתי לחפור לה על כמה שהוא חתיך וכמה שהייתי רוצה לראות אוו בלי חולצה ומעבר," אמרתי וקרצתי לה בתחמנות והיא צחקקה "בקיצור, אחרי שעה של חפירות על כמה שהוא סקסי בעיניי שמענו קול של מים יורדים ודלת נפתחת, והוא יצא משם. הוא חייך אליי בחיוך תחמן וקרץ לי תוך כדי שהוא שוטף ידיים ויצא מהר. הייתי כולי אדומה ולא הפסקנו לצחוק שתינו וכשיצאנו ראינו שנכנסנו לשירותי בנים בטעות אז בכלל פדיחה." אמרתי וחייכתי חיוך נבוך כשנזכרתי בזה.
"יואו! אמאלה אם זה היה קורה לי הייתי מתה על המקום!" היא אמרה וצחקה. הסתכלתי על השעון וראיתי שעבר חצי מהזמן פחות או יותר. "כן זה באמת היה ממש מפדח." אמרתי " מה שלך?" שאלתי.
"אוקיי, כשהייתי בים בכיתה יא' בחופש הגדול, באתי עם תחתון קשירות והשתזפתי על המגבת," היא התחילה לספר וגם על פניה היה את אותו החיוך שהיה לי, חיוך נוסטלגי כזה, "בקיצור פתאום חברה שלי באה להשפריץ עלי אז רציתי לקום מהר אבל לא שמתי לב שכששמתי את הידיים על החול כדי להרים את עצמי, יד אחת הייתה על השרוך של התחתון." היא אמרה ואני פערתי את פה בתדהמה. אומייגד מסכנה. "יואו!" אמרתי בחיוך מתפלא.
"ההמשך ידוע מראש," היא אמרה במבוכה.
"שאלה הבאה!" אופיר אמרה והפכה עוד פעם את השעון ומיד מהר כולן שבו בחיפזון אל הדף.
" ' מי הדבר הכי רומנטי בעינכן ?' " עמית הקריאה.
"תתחילי את הפעם," אמרתי והיא הנהנה.
"לצאת לפיקניק ביום שבת, באיזה מקום מבודד ולשכב על השמיכה ולהתחבק!" היא אמרה בהתרגשות וחיבקה את רגליה חזק, מדמיינת את הרגע.
צחקתי קצת "בעזרת השם עוד שנה עם ליאב," אמרתי והיא השתקקה מיד "אל תתחילי!" היא הפנתה לעברי אצבע מורה. צחקקתי והרים את ידיי לגובה כתפיי "מצטערת!" אמרתי בן בצחקוקים.
"מה לדעתך?" היא נסיתה להעביר נושא, נו נסלח לה הפעם.
"אממ… לשכב במיטה אחרי לילה סוער," אמרתי לה וקרצתי והיא חייכה חיוך נבון "סתם, לשכב בבוקר שאחרי ולהתחבק, להתנשק, ללטף ולהחמיא אחד לשני." אמרתי בחיוך חולמני. עם הגבר הנכון ובזמן הנכון זה יכול להיות הדבר הכי מושלם שיש.
"בעזרת השם עוד פחות משנה עם דור." היא אמרה ואני דפקתי לה מבט רצחני.
"שאלה אחרונה! תהיו פתוחות ואל תתביישו!" אופיר אמרה והפכה את השעון בפעם האחרונה כנראה. יש לה טיימינג זאתי..
" ' מה הסוד הכי גדול שלך ?' " עמית הקריאה ומיד פני החווירו.
"וואי זה קשה…" היא מלמלה בחיוך וניסתה להיזכר. ואני? אני לא הייתי צריכה להיזכר בכלל, יש לי תשובה מוכנה בשלוף, אני רק מחכה לרגע המתאים להשפיל את עצמי ואני מוציאה אותה.
"אה! יש לי!" היא אמרה וסימנה לי שאני אקרב את פניי ככה שהיא תוכל ללחוש לי כמו שעוד בנות עשו עם בת הזוג שלהן "עד גיל חמש-עשרה הייתי הולכת לישון מחובקת עם הדובי שלי והייתי מתנשקת איתו לפני השינה," היא אמרה ויכולתי לשמוע את החיוך בקולה. ציחקקתי קצת בזמן שהיא הסתכלה עלי במבט מצפה. היססתי מעט ונשכתי את פנים הלחי שלי, מה שאני עושה הרבה כשאני בלחץ או שקועה מעוק במחשבות, הבטתי בה דיין במבט מהסס ולא בטוח "את לא מספרת לאף אחד!" אמרתי
"מבטיחה!" היא שמה את יד על החזה ואני סימנתי לה עם היד שתתקרב כמו שאני התקרבתי אליה וכך היא עשתה. הזזתי קצוות שיער שהיו לה למאחורי האוזן ושמתי את ידי סביב אוזנה והתקרבתי לאט לאט "היה לי קטע עם המפקד שלנו."
~נקודת המבט של דור~
״יאללה איזה פספוס!״ צעקתי באכזבה ותפסתי את ראשי בשני ידי מושך מעט בשיערי, לא הורס את התסרוקת. ישבנו כל הבנים, אני וגולן בחדר כזה במקום שמשכירים לפי לילה. ולא בשביל סקס. זה חדר כזה עם טלוויזיה, ספות, מקרר קטן ובר קטן ראינו את המשחק של ריאל מדריד מול צ׳לסי, הוצאנו בירות ונשנושים והיה נחמד מאוד. ״נו נו נו נו,״ אוהדי ריאל שבנינו התחילו לקרוא בציפייה כשאחד השחקנים בישל גול לחלוץ ״יש!!!״ כולם קפצו שהגדול מכולם, כריסטיאנו רונאלדו, שם גול. ״מה אתם מתלהבים כולה גול אחד,״ יואב אמר. וואלק מההתחלה לא סבלתי אותו, אם רק לא הייתי מפקד שלו… מסכן. ״שב שב בשקט בוסקילה,״ ליאב ביטל את דבריו בזלזול ופיצח גרעין אחד שעיניו לא זזות מהמסך.
"אין על ריאל בלב ובנשמה!" לירון אמר בגאווה והוא ועוד אחד, שי נדמה לי, נתנו כיף של גברים.
וואלה בינתיים הערב הזה מוכיח את עצמו כהצלחה. בהתחלה בלימובוס חיכה לנו בר ואוכל ושתייה ומוזיקה טובה. כשהגענו לפה יש פינקו אותנו בבירות ומשקאות אנרגיה, פיצוחים וקצת חטיפים לנשנש. כולם היו האנרגיות טובות והמשחק תרם את שלו לאויירה הטובה.
"יש ניצחון!!!" הכריז השדרן ומיד כל האוהדים של ריאל, וכמובן שאנ מבניהם, עמדו על הרגלים והתחילו לקפוץ ולשיר.
"אחחח ריאל הייתי מתחתן איתך ועושה לך עוד כל מיני דברים!" ליאב צעק בהתלהבות וכמה צחוק. אחלה גבר הוא.
"טוב חברה מוכנים לכיף האמיתי?!" גולן שאל בהתלהבות וכחבורת גברים שלא מביישת את עצמה כולם שאגו ומחאות כפיים כשהוא חיבר את מערכת הקריוקי למסך הענק שעד עכשיו דור בו המשחק ושהתחיל להעביר את המקרופונים בין כולם.
"רק דבר אחד לפני שאתם מתחילים," הוא אמר ומיד כולם הסתכלו אליו בציפייה "כל מי ששר שיר, אומר למי הוא מקדיש אותו לפני!" הוא אמר ומיד כולם מחאו כפיים. בהתחלה עלו כמה מתלהבים שחשו את עצמם עומר אדם, אביב גפן ומייקל ג'קסון- כל אחד והעדפותיו, אז ניצלתי את הזמן בשביל לחשוב טיפה. סהר הרגה אותי היום כשהיא באה לכעוס עליי. תכל'ס, אם לי היו עושים את זה? אותו בן-אדם היה מסיים במיון באותו יום, זה בהחלט אחד הדברים הכי מעצבנים שיש, אבל מגיע לה. היא חצתה יותר מידי גבולות אדומים שהיא לא הייתה צריכה להתקרב אליהם בכלל. היא התחצפה לכל המפקדים, איחרה כמעט לכל ההשלמות, הבריזה הקורסים, לא הקשיבה באלו שהיא כן נכנסה, מגיע לה. חוץ מזה שהיא כזאת סקסית כשהיא מתעצבנת. לפעמים פשוט בא לי לעזוב הכל ולנשק אותה ככה שהיא לא תוכל לדבר שבוע! היא בטח חושבת שהשפלתי אותה, שלא היה לי כלום אליה. אבל זה לא נכון! הרי גם אחרי שאדיר הצטרף ליחידה, אני המשכתי לבוא. היו בנינו יחסים של יותר ממש כולם חשבו וציפו שהיו לנו.ידעתי שיש לה משהו כלפי. לפעמיים יצאתי מניאק מזדיין וניצלתי את זה, אבל כשהתבגרתי? גם אני התחלתי לפתח סוג של רגש כלפיה. אבל מה אני אעשה ששבוע לפני הנשף, היום בו היא נפתחה כלפיי וסיפרה לי את מה שכבר ידעתי מראש אך ציפיתי כל כך לשמוע ממנה, הודיעו לי שבמקום להתגייס כמו כולם אני הולך לדבר הזה שתמיד אמרו על אדיר אבל אף פעם לא באמת הסבירו ששאלתי, ל 'יחידה', ושהחיים שלי השתנו. שאסור לי לבוא עם שום קשר מבחוץ ושכל אדם שלא יודע על ה 'יחידה' שיהיה איתי בקשר כרגע עלול להיות בסכנה. אז הייתי צריך לסרב. ועשיתי ת זה הכי מגעיל בעולם, הכי דרמטי ומשפיל. אבל פשוט לא יכולתי אחרת.
"יאללה דור פרגן לנו בשיר!" גולן קרא והעיר אותי מהבועה ששקעתי בה.
"לא עזבו לא צריך," אמרתי בנימוס.
"שום דבר!" גולן ביטל את דברי בצקצוק "תעבירו לו מיקרופון." הוא אמר לבנים ותוך כמה שניות הגיע לידי מיקרופון שחור ומעט כבד.
"מה אתה רוצה לשיר? ולמי להקדיש?" הוא שאל והתקדם לכיוון המכונה של הטלפון שהקרין למסך את המילים לשירים. מיד חשבתי על סהר. באותו הרגע. איזה שיר באמת מתאים לנו? שלוש, שתיים אחת…
"אל תדאגי לגורלנו של דודו אהרון." זרקתי את השם הראשון שעלה לי בראש. זה אומר משהו על גורלנו?
~נקודת המבט של שקד~
"תתחילו!" אופיר אמרה והפכה את השעון. מיד אחרי היא חזרה במהירות לשבת מולי בישיבה מזרחית וחייכה חיוך ענקי.
" 'מה הדבר שאת הכי אוהבת לעשות בזמן הפנוי ?' " הקראתי את השאלה הראשונה והסתכלתי על אופיר המחוייכת.
"תתחילי את," היא אמרה לי בחיוך והושיטה אליי את ידה.
"אוקיי," מלמלתי במבוכה והתחלתי לחשוב "אני מאוד אוהבת לאפות," אמרתי בהברקה כשנזכרתי, הטתי את ראשי הצידה וחייכתי חיוך רחב.
"נחמד…" היא אמרה בהתפעלות עם החיוך שלה. "מה את אופה?" שאלה בהתעניינות.
"הכל. עוגות, עוגיות, בצקים, ובעיקר קינוחים." אמרתי.
"את חייבת לי איזה ארוחת טעימות מתישהו," היא קרצה לי ואני צחקקתי "מה איתך?" שאלתי.
"אני מאוד אוהבת לפתוח איזה מופע סטנד-אפ מצחיק ביוטיוב ולצחוק." היא אמרה בחיוך.
"מתאים לך," אמרתי.
"מה זאת אומרת?" הי שאלה לא מבינה.
"אני חושבת שכל מי שבחדר הזה תסכים איתי שאת הבחורה עם הכי הרבה שמחת חיים פה." החמאתי לה.
"מה ישאר לנו אם לא נחייך. החיים קשים ולא משנה מה נעשה תמיד יהיו מכשולים, לפחות נחייך ונצא מזה בהרגשה טובה." היא אמרה בפשוטת משפט כל כך נכון ועדיין כל כך לא ממומש אצל מרבית האנשים.
"את לא יודעת אפילו עד כמה את צודקת…" מלמלתי.
"אז סגרנו על ערב ביחד, אני אחראית על החלק האומנותי ואת מביאה את הכיבוד?" היא שאלה בחיוך.
"ברור!" עניתי בהתלהבות מהרעיון. איזו בחורה מדהימה! גם בתור מפקדת היא אחלה וגם בתור חברה אנחנו יכולות להסתדר כל כך טוב ביחד!
"טוב נגמר הזמן," היא אמרה כשהסתכלה על השעון ומיד מיהרה לקום להפוך אותו. "שאלה הבאה!" היא הכריזה ומיד חזרה לשבת מולי בספה.
" 'מהו הדייט המושלם בעינכן?' " הקראתי מהדף את השאלה הבאה.
"אני אתחיל?" היא שאלה והצביעה על עצמה ואני הנהנתי "אוקיי." היא אמרה והסיתה את קצוות שיערה הבלונדינית מאחורי האוזן וכיווצה את שפתיה כחושבת. ניראלי שזאת הפעם החידה הערב שהיא לא מחייכת.
"אני חושבת שהדייט המושלם זה לשבת בבית קפה נחמד ולא ראוותני, לדבר ולהכיר אחד את השני, בלי כל מיני מותרות שמפארות את העניין. זה נחמד, אבל זה לא המועדף עלי. פשוט לשבת ולצחוק אחד עם השני, לספר חוויות ולהחמיא אחד לשני." היא אמרה בחיוך חולמני ואני פערתי את פי בתדהמה.
"זה בדיוק מה שרציתי להגיד!" אמרתי בהלם מוחלט שתקף אותי. זה בדיוק מה שאני חושבת!
"באמת?" היא שאלה בצחקוק.
"בשיא הרצינות," אמרתי ושמתי יד על החזה.
"גדול!" היא אמרה בצחקוק "אז ערב אחרי הערב שלנו, את מוצאת איזה חתיך מהפנימייה ואתם מצטרפים אלי ואל גולנצ'וק לדאבל דייט!" היא אמרה בהתלהבות ואני זרמתי איתה בהתחלה ואז החיוך ירד לי שנזכרתי שאני מתחברת אליה פה, מוצאת איתה מכנים משותפים, קובעת איתה תכנות ומתיידדת איתה ובסוף אני בכלל די דלוקה על החבר שלה.
"הכל בסדר?" היא שאלה בדאגה ששמה לב שהבעת הפנים שלי השתנתה.
"כן הכל מעולה," מיהרתי לזייף חיוך ולהעמיד פנים שהכל בסדר.
"נגמר הזמן." היא אמרה וקמה אל השעון. אלוהים אני כזאת נוראית, אפילו לשנוא אותה אני לא יכולה.
"שאלה אחרונה! תהיו פתוחות ואל תתביישו!" היא הכריזה בפעם האחרונה וחזרה להתיישב לידי.
" 'מה הסוד הכי גדול שלך?' " הקראתי בשקט ובלעתי את רוקי באיטיות. שיט.
תגובות (10)
אני מוכנה להתערב שהיא לא תגלה! זה יפוצץ הכל!
פרק מושלם אהובתי (את צולעת לא הפרק)
חחחח מסכנה, היא תשקר בטוח
וואי פרק מושלם דווקא אם שקד תגלה את הסוד שלה יהיה המשך לסיפור מעניין
מסכימה עם איוש!!!!!!
תמשיכי מהררר3>
אוי…דור וסהר,תהיו כבר ביחד,מתי הנשיקה שאני מחכה לה???לגבי אופיר גולן שקד,לדעתי כדאי ששקד וגולן יתנשקו והנשיקה תגיע מגולן,ששקד לא תגלה את הסוד!!!אוח את כותבת כל כך מושלם.אוהבת את הכתיבה שלך!!מצפה לפרק הבא❤️שיגיע כבר
חחחח אמאלהה התגובה של יובל הרגה אותי ״את צולעת לא הפרק״ ענק!
פרק מושלם אני בטוחה ששקד לא תספר את הסוד שלה.
מחכה להמשךך שבת שלום ❤️
אוויי כל כך התגעגעתיייי
הייתה לי בעיה במשתמש ולא יכולתי להגיב לךךךךך
סהררר כרגיל את מושלמת והכתיבה שלך
ווווואאווווו
ושתספררר
היא חייבתתת
ואולי גולן מרגיש אלייה משהוווו
הוא חייב לדעת
למרות שאופיר תעשה לה את המוות…
כן…
~פיצולאישיותקל~
תמשייכייייייי
אהובה שלייי הפרק יצא פשוט מ ה מ ם
אני פשוט מאוהבת בסיפור המושלם שלך ובכתיבה המושלמת שלך
את כל כך מןכשרת
אני כבר מחכה לפרק הבא
אוהבת אותך ❤️
תקשיבי הפרק יצא לך פשוט יפה תמשיכיי
דור מתחיל להימצא חן בעיניי :)
אני בטוחה ששקט לא תגלה. היא לא עד כדי כך טפשה 3>
אוהבת – פרק מושלם ^^