קמע הזהב של אפרודיטה| 8
התעוררתי עם זריחת השמש, אך נשארתי לישון במיטתי.
“יום חדש דף חדש" כך נהגה אימי לומר לי בכל בוקר.
הפירוש של זה כנראה היה שכל יום חדש משהו חדש נפתח, אבל הכל מתחיל מדף לבן וחדש, כך היא ניסתה להכין אותי לחיים, שלא צריך לעצור בבעיה, שתמיד יתחיל יום חדש, ובו יתחיל דף חדש. רק עכשיו הבנתי כמה משפט קטן כמו זה יכול לעזור לי. אתמול, היה יום עמוס מדי, אבל היום התחיל יום חדש, ופתוח לקראתי דף חדש, ואני צריכה למלא אותו.
הבטתי על עצמי הבגדים שלי היו מקומטים ומלוכלכים, בדרך כלל אני לא שמה לב ללכלוך קטן או איזה קמט, אבל משום מה עלה בי הדחף להחליף את הבגדים שלי.
הבטתי בחדר, במחשבה על מקום מסתור לבגד, ואז ראיתי אותו, ארון חום גדול, עשוי מעץ אורן. פתחתי את הארון, ובתוכו היו הרבה בדים לבנים, שמלות אולי? הוצאתי את הבד מהארון, וזה לא היה שום דבר אלא בד. לפתע, נכנסה נערה לא מוכרת לחדרי ואחריה נערות אחרות, כולן מצחקקות, ובהירות עור, אך כהות שיער.
“מה זה?” שאלתי והצבעתי על הבד.
“תחשבי!” אמרה לי הנערה הראשונה שנכנסה.
“שמלה קרועה?” שאלתי.
“לא. זו טוניקה!” אמרה נערה אחרת.
“טוניקה?” שאלתי בבלבול.
“טוניקה, זה בגד יווני עתיק.” אמרה.
“למה לא ללבוש ג'ינס רגילים? אנחנו במאה העשרים ואחת.” אמרתי.
“את הולכת עכשיו לשיעור על יוון העתיקה, ועלייך לבוא לשם בטוניקה!” אמרה נערה אחרת שעמדה בסוף החדר מצחקקת. הבטתי בנערות, הן היו עטופות בעלים ענקיים ומקושטות פרחים. “מי אתן?” שאלתי.
“אנחנו נימפות. הפירוש של זה הוא נשים צעירות, אנחנו משרתות אלים וממלאות את כל בקשותיהם.” אמרה הנערה הראשונה.
“אני נרסיס, ואלו אחיותיי, האידייה,” אמרה והצביעה על הנערה בפינה. "מלוכלונה,” הצביעה על נערה מאותרת ורדים קטנים "ורייניסא.” אמרה הנערה הראשונה שוב, והצביעה על נערה נמוכה, שעוד לא אמרה מילה.
“ומה אתן עושות כאן?” שאלתי את האורחות שבחדרי.
“אנחנו אמורות להלביש אותך" אמרה רייניסא, בקול דקיק ומתנגן.
“טוב, תלבישו אותי" אמרתי. הנימפות התחילו בעבודה. הן פשטו ממני את הבגדים שלי, ועטפו את כולי בטוניקה, וחגרו אותה בחגורה עשויה מענפים יבשים, ובראשי קלעו צמות עם גבעוליי עלים ירוקים.
כשהן סיימו להלביש אותי, הבטתי בעצמי במראה. הדמות שהופיעה שם, הייתה אני, אבל היא הזכירה לי מישהו, שהוא לא אני.
הודתי לנימפות על כך שהלבישו אותי, ויצאתי מהחדר בריצה, לפתע נתקעתי במישהו.
תגובות (24)
קרן תמשיכי ומהר
אני סולחת לך בגלל הפרק היפה הזה :)
אהבתי את התיאורים…
תמשיכי מהר!!
אני ממש מקווה שהפרק הבא יהיה ארוך!
זה היה קצר מידי!!
מחכה בקוצר רוח להמשך :)
הפרק הבא תקע לי את הוורד מרוב אורך :)
עד עכשיו לא קראתי את הסיפור הזה, אבל זה ממש נחמד. מצפה להמשך.
לאאא סווולחת :P
תשמיכיייי במהייירות מיייד !
חחח אני יודעת את ההמשך לכל הסיפור ואתם לא! (זו חברה של קרן לא היא!)
תשמיכי דחוף!
חחח יש לי שני פרקים שמחכים לאישור! אחד ארוך מאוד (שני עמודי וורד בכתב 12!!!)
והשני עדין בכתיבה
התיאורים יפים מאוד,קצת הטריד אותי שהנימפות הלבישו בעצמן
אותה,אבל לא נורא.
אבל הסיפור פשוט חסר קו עלילה. את מנסה לדחוף דברים קטנים
כדי לחפות על זה שהוא חסר עלילה,כגון הליכה לשיעורים,רומנטיקה עודפת וכו'.
איפה כל האקשן,המפלצות,העלילה האמיתית? לא קורה כלום חוץ מהדברים
הקטנים הללו! ובכלל,איפה עוד חצויים? אני ממש מצטערת,אבל לדעתי הסיפור
חסר עלילה.
מור
מור- לצערך, זה הסיפור שלי, ואני מחליטה על העלילה, יהיו מפלצות ואקשן בהמשך, והרבה, פשוט אני לא רוצה שתחשבו שזה כל הקטע בסיפור- ובסיפור טוב, אמורים להיות גם קטעים קטנים, לדעתם של הקוראים האחרים, הסיפור הוא עם עלילה, ואם לא היו הקטעים הרומנטיים הקטנים, והליכה לשיעורים, הרבה מהסיפור, היה חסר עלילה (ואני אומרת לך, כי זה חשוב להמשך!)
כי בדרך לשיעור- היא נתקלה בבן אדם חשוב מאוד לסיפור, והקטע הרומנטי, בלעדיו לא היו 5 ספרי ההמשך!
קטעים קטנים, אמורים להיות רק אם הם משפיעים באופן כלשהו על ההמשך, כי לדוגמא, זה לא יהיה הגיוני, אם פתאום, בלי כל הזהרה, תראי בסדרת ההמשך קטע, והוא לא יהיה קשור לשום קטע בספרים הקודמים.
והשורה האחרונה בספר הזה, היא קשורה מאוד לקטעים הקטנים האלו.
הקטעים הקטנים, הם כמו תיאור לסיפור.
אז מבחינתי הם חשובים.
העלילה, מעורפלת, וכך אני מעדיפה להשאיר אותה, כי ברגע שתבינו אותה, תבינו את כל הקטעים הקטנים.
ממני,
קרן.
קרן,
לדעתי את מגזימה בתיאור "הקטעים הרומנטיים הקטנים" כי הם לא קטנים,
הם גדולים. זאק ואיימי,לדעתי הוא זוג שצץ לו ככה פתאום,אבל אין לי שום בעיה
כי עדיין אנחנו לא ממש מכירים את הדמויות,אבל פתאום התחלת רומנטיקה עם הדמות
שלך וג'ייק,וזה בא ככה בפתאומיות ולדעתי זה אמור לקחת זמן,ולא תוך כמה
פרקים בלבד (ועוד לא הגעת לפרק העשירי ואת כבר מתחילה!),ולידיעתך,
העלילה לא מעורפלת,היא פשוט לא מופיעה,וזה מתחיל לשעמם לקרוא כל הזמן
פרקים קצרים שרובם תיאורים,והם חסרי פעולה.
ואת יודעת,אני דווקא שמחה שהסיפור לא שלי,כי אני בטוחה ב100% שלא הייתי
כותבת אותו בצורה הזאת.
מור
מור- אם תחזרי לאחד הפרקים הראשונים, תראי שהיא הרגישה משהו מוזר אל ג'ייק.
אז זה לא סתם. וגם כתבתי שאיימי וזאק ישבו ביחד- זוג המקובלים של השכבה
וגם, אם את לא אוהבת את הסיפור, את יכולה לא לקרוא אותו, ולא להגיב לו.
אבל לכתוב תגובות מרושעות ומגעילות אליי, את לא יכולה.
קרן,עם את חושבת שהתגובות שלי מרושעות ומגעילות – אז תדעי
שזאת כבר ההרגשה שלך.
אני מבינה שהתגובות שלי היו יותר מדי.."חריפות" לדעתך,אז בואי ואנסה להסביר
לך בצורה פחות "מגעילה ומרושעת":
לדעתי,היית צריכה לחכות קצת עם הרומנטיקה בין סטפני (כן?) וג'ייק,ולתת
לזה זמן. אני חושבת גם שהסיפור חסר קו עלילה מפני שעד עכשיו לא ראיתי
משהו שאפשר לקרוא לו כאן "עלילה",ואין אקשן ומפלצות לדעתי,וכבר עברו
שמונה פרקים ואין ולו רמז אחד כרגע למפלצת או לקרבות. אם את כותבת סיפור
על חצויים את צריכה שיהיו קרבות ומפלצות,ובכלל,את צריכה לרשום קרדיט ענק
לריק ריירדן,כי הרעיון הכללי נלקח מספריו.
מור
ואני חושבת שאת מתחילה להגזים עם התיאור
שלך על התגובות שלי,כי הן כלל לא מגעילות וכלל לא מרושעות,
ככה פשוט *את* מקבלת את זה.
הרעיון בכלל לא נלקח מריק ריידן! אני קראתי מיתולוגיה הרבה לפני ששמעתי על פרסי ג'קסון, ואהבתי אותה. אין פה שום דבר שמזכיר את הסיפורים שלו, ואני לא חייבת לו קרדיט, לפי דעתי.
אני בדקתי הכל, ואפילו אי אפשר לקרוא לסיפור שלי פאנפיק. אז אני לא חייבת לו קרדיט על כלום, מלבד ההשראה שהוא נתן לי לסיפור אחר שלי.
ואם כבר, אני חייבת קרדיט לאנאבל שנתנה לי רעיונות לסיפור.
אבל כעיקרון,הרעיון על הכתיבה של סיפורים אלו על החצויים הגיעו ממנו.
אבל אני לא אתווכח איתך,יש לי פרק לגמור ולהעלות לקוראיי הנכבדים. 3:
יופי, אבל עדיף שתעלי אותו מחר בערב כי היום אין העלות
הרעיון בעצם הגיע מהמיתולוגיה היוונית, הרקולס נגיד, היה חצוי של זאוס שקיבל על עצמו אתגרים.
אז תכנית, אם אני חייבת לריק ריודן קרדיט, הוא חייב קרדיט לכותבי המיתולוגיה היוונית :)
חחח אבל הם כבר לא בחיים.
צודקת XDDD
מור, עם כל הכבוד, סופר טוב הוא אדם שמקצועי ביותר בפרטים קטנים. ללא אותם פרטים קטנים העלילה "נשרפת" במהירות והסיפור יוצא קצר מאוד.
הפרטים הקטנים אמורים ליצור תחושה של מציאות.
מצטער אם הצקתי.
בכל מקרה, אני חושב שהומרוס קצת יותר מדי מת בכדי לתת לו קרדיט.
החתול הסופר,אני לא אמרתי שהפרטים הקטנים מזיקים,
אני רק חושבת שחסרים הדברים הבסיסיים בסיפורים על החצויים.
אז,עם כל הכבוד,אני לא רוצה שתגיב על התגובות שלי,כי זה באמת מתחיל
לעצבן כשמישהו בא ומגיב לך על התגובה שאתה מגיב =-=
החתול הסופר,אני לא אמרתי שהפרטים הקטנים מזיקים,
אני רק חושבת שחסרים הדברים הבסיסיים בסיפורים על החצויים.
אז,עם כל הכבוד,אני לא רוצה שתגיב על התגובות שלי,כי זה באמת מתחיל
לעצבן כשמישהו בא ומגיב לך על התגובה שאתה מגיב =-=